הדרך העיקרית לייצר הכנסה ממניות היא פיתוח כלכלי, פיננסי ואסטרטגי של החברה, הגדלת ערך הנכסים והרחבת העסק. לכן, בעת קביעת שווי מניות החברה, יש צורך להשתמש בשיטות הערכת נכסים נטו, היוון תזרימי מזומנים והוון רווחים. כאשר בוחנים את שווי השוק של מניית החברה, המהווה את גוש המניות, מעריכים את מניות הארגון.
הוראות
שלב 1
ההוכחה להשקעה של סכום מסוים או הון עצמי בחברה משותפת היא מניה. בעלות על מניות מספקת הזדמנות לקבל הכנסה בצורה של דיבידנדים. הערכת שווי מניות החברה מתבצעת במטרה להביא ביטחון להשקעה. ניתוח המצב הכספי של הארגון וניתוח יסודי של השוק מאפשרים לך למנוע טעויות אפשריות לנוכח תנודות קבועות בערך ניירות הערך. בנוסף, הערכת שווי המניות נותנת אמון באמינות ההחלטות שהתקבלו ובנימוק השקעות הכספים.
שלב 2
הערכת שווי מניות החברה מתבצעת גם במהלך ארגון מחדש של מיזם, פירוק, ביצוע עסקאות רכישה ומכירה, העברה לנאמנות, קבלת הלוואה מובטחת בניירות ערך.
שלב 3
הערך הנקוב נוצר על בסיס הצהרות רשמיות על שווי המניה. זה בערך שאתה יכול לקבוע את הערך המשוער של נייר ערך. עבור כל המניות הרגילות, הערך הנקוב שווה, אך זה לא חל על מניות מועדפות.
שלב 4
קביעת המחיר הנקוב מבוססת על בחינת ערכו כמכשיר פיננסי המסוגל להרוויח. ניירות ערך יכולים להביא רווח לבעלים לא רק בצורת דיבידנדים, אלא גם בצורה של עלייה מסוימת בערך המיזם עקב שיפור ביצועים פיננסיים.
שלב 5
הגורמים המשמעותיים ביותר המשפיעים על תוצאת מחיר המניה הם מידת השליטה, הגודל והנזילות.
שלב 6
הערך הנקוב של מניה נקבע על ידי חלוקת הון המניות במספר המניות המונפקות הכולל. שווי השוק וההנפקה של המניות וסכום הדיבידנדים נקבעים על פי הערך הנקוב. לשם כך נקבע הסכום שמשולם לבעלי המניות במקרה של פירוק החברה.
שלב 7
בניגוד לסוגים אחרים של ניירות ערך, בעלי הכנסה קבועה, בעלי המניות אינם נושאים בחובות לרכישה חוזרת של מניות המיזם. מחיר המניה נקבע על פי היחס בין היצע וביקוש.
