באמצע מאי 2012 עשה אתר הרשתות החברתיות הפופולריות פייסבוק צעד נוסף להגברת האטרקטיביות שלו למשקיעים פוטנציאליים. מניות החברה הופיעו בבורסה האמריקאית נאסד ק במהלך ההנפקה הראשונית. עסקה פיננסית כזו, הנקראת הנפקה, היא אחת הדרכים היעילות ביותר למשוך השקעות. עם זאת, מאז תחילת ההנפקה ציפיות משתתפי השוק בנוגע למניות פייסבוק לא נענו.
בתחילה, עצם השתתפותה של פייסבוק בהנפקה הראשונית של מניות, הובילה לכך שהמשקיעים היו די גבוהים באפקטיביות האסטרטגיה הכלכלית של הרשת החברתית. אך הכישלונות החלו ביום המסחר הראשון. הביקוש הגבוה שלא כדין לניירות ערך הביא לשיבושים בתפעול המערכת הטכנית של הבורסה, מה שהוביל להפסדים כספיים מוחשיים עבור חברות המתווך. היו עיכובים משמעותיים בטיפול בבקשות, שהובילו להגשת התביעות נגד נאסד ק.
אנליסטים הגיעו למסקנה כי ניירות הערך של החברה הוערכו בצורה לא מספקת בזמן פתיחת המסחר, דבר שהשפיע על שערי המניות. העובדה היא כי למעשה אין לרשת החברתית נכסים אמיתיים התואמים את הסכום לפיו נאמדו על ידי מארגני ההנפקה. זה מקשה על ניבוי הדינמיקה של מדדי הביצוע של החברה. נפילת ההנפקה הושפעה גם מעצם האשמות החברה על ידי מספר בעלי מניות לפיהם מארגני ההנפקה הראשונית הסתרו מידע משמעותי ממשקיעים.
במהלך הקיץ המשיכו מניות פייסבוק בירידתן, לאחר שירדו במחיר מאז תחילת המסחר כמעט פי שניים. ההנפקה של הרשת החברתית החלה ב -38 דולר, ובאמצע אוגוסט 2012 המחיר היה נמוך מ -19 דולר למניה. משקיעים רבים ספקנים ביחס ליכולתה של החברה להחזיר ירידה כה משמעותית בהצעות המחיר בזמן קצר.
מומחים רואים בצדק את ההנפקה של פייסבוק כאחת הרישומים האומללים ביותר של החברה בעשור האחרון. באופן טבעי, מייסד הרשת החברתית, מארק צוקרברג, איבד גם עמדות גבוהות בדירוג האנשים המצליחים ביותר על פני כדור הארץ, ונפל מרשימת מיליונרים העל. הכישלון בפועל בהנפקה של פייסבוק אילץ את בעלי פרויקטים דומים לשקול מחדש את הטקטיקה והאסטרטגיה של הבאת הרשתות שלהם לבורסה.
