רווח והכנסה הם האינדיקטורים המרכזיים ליעילות הפעילות הפיננסית והכלכלית של החברה; רווחיותם וכושר הפירעון שלהם תלויים בהם. ישנם מספר הבדלים חשובים בין מושגים אלה.
מושג הרווח הנקי וההבדל ברווח
באנגלית המושגים רווח נקי ורווח זהים, ואילו ברוסית ישנם מספר הבדלים ביניהם. תפיסת הרווח הנקי רחבה יותר מההכנסה נטו.
הכנסות ממכירות נטו מחושבות כהכנסות ממכירות ברוטו פחות ערך הפריטים שהוחזרו והנחות.
עבור יחיד הכנסה נטו היא הכנסה לאחר מיסים, ניכוי הלוואות והלוואות.
הרווח הוא יעד עבודתה של החברה, הממריץ את המשך פעילותה, הוא חלק מההכנסה או ההכנסות השנתיות שנותרו לאחר החזר עלויות הייצור והמכירה של מוצרים. הבחין בין רווח גולמי, נטו ושולי.
הרווח הגולמי נוצר משלושה מקורות, ביניהם:
- רווח ממכירת מוצרים המחושב כהפרש בין התמורה ממכירת מוצרים (לא כולל מע מ ובלו) לבין עלותה;
- רווח ממכירת נכסים מוחשיים - ההפרש בין מחיר המכירה לעלות רכישתם;
- רווח שאינו תפעולי (הכנסות מניירות ערך, השתתפות בהון, השכרת נכס).
הרווח הנקי הוא הרווח של החברה לפני תשלומי דיבידנד. הוא מחושב כהפרש בין סך ההכנסות וההוצאות של החברה (למשל עלות הסחורה) שהוציאה במהלך פעילותה, ואז מנוכים מדד זה פחת, מיסים, קנסות, תשלומי הלוואות. רווח נקי ניתן למצוא בדוח רווח והפסד. זהו אינדיקטור מרכזי לביצועי החברה ומשמש גם לקביעת הרווח למניה.
שולי הרווח מוגדרים כהפרש החיובי בין מכירות נטו לעלות מוצרים או שירותים שנמכרו.
כדאי גם להבחין בין רווח חשבונאי לרווח כלכלי. אם החשבונאות מביאה בחשבון רק את ההוצאות המותרות בחקיקה, הרי שבכלכלה גם הוצאות פורמליות אחרות של היזם (למשל, שחיתות, בונוסים נוספים לעובדים).
לפיכך, הרווח הנקי תמיד נמוך מההכנסה נטו.
תפיסת הכנסה שנתית
ההכנסה השנתית רחבה יותר מההכנסה נטו. בעיקרו של דבר, זה קרוב למושג הכנסות שנתיות. זה מייצג את סכום הכסף שהחברה מקבלת ממכירת סחורות ושירותים ללקוחותיה בשנה. ההכנסות תמיד גדולות מהרווח הנקי, כי כולל את כל העלויות שנגרמו לחברה בתהליך הייצור והמכירה.
מקורות ההכנסה השנתית יכולים להיות הכנסות ממכירת טובין או מתן שירותים, מהשקעה או מפעילות פיננסית. הערך הקובע שייך להכנסה שהתקבלה מהפעילות העיקרית מאז הוא זה שקובע את משמעות קיומו של המיזם.
גובה ההכנסה השנתית תלוי ביעילות מדיניות המבחר, המכירות, התמחור והשיווק שמנהלת החברה.
הכנסה, בניכוי מיסים, יכולה לשמש למטרות צריכה והשקעה. קרן הצריכה מופנית לשכר ולתשלומים אחרים. קרן ההשקעות משמשת מקור פיתוח לחברה ולגיוון בפעילותה.
