הכנסה שולית (שולית) היא ההכנסה הנוספת שמקבלת החברה ממכירת יחידת סחורה נוספת נפרדת. זה מאופיין גם כהכנסה שהתקבלה ממכירת מוצר לאחר התאוששות בעלויות משתנות. ההכנסה השולית היא המקור העיקרי להיווצרות רווחים, כמו גם כיסוי עלויות קבועות.
הוראות
שלב 1
באופן מעשי, כמו גם בספרות מדעית, הכנסות שוליות מובנות כהבדל בין הכנסות החברה לבין העלויות המשתנות שלה. יחד עם זאת, למעשה, הרווח השולי מכיל במשמעותו שני מרכיבים בסיסיים: העלויות הקבועות של המיזם והרווח שלו. לפיכך, מתברר שככל שסכומו גדול יותר, כך גדל הסיכוי לפיצוי בגין העלויות הקבועות של הארגון וקבלת רווחים מפעילות כלכלית.
שלב 2
ההכנסה השולית שהתקבלה כולה בארגון מחושבת לפי הנוסחה:
MD = CHV - PZ, איפה
MD הוא ההכנסה השולית (השולית);
NP הוא אינדיקטור להכנסות נטו (לא כולל מע מ, כמו גם מסים בלו);
ПЗ - ערך העלויות המשתנות.
שלב 3
ההגדרה האינפורמטיבית ביותר של ההכנסה השולית אינה לכל הרכב ההפקה, אלא רק לכל יחידת תפוקה של המינוח, כדלקמן:
MD = (CHV - PZ) / Op = p - b, איפה
אופ הוא נפח המכירות במונחים אמיתיים (טבעיים);
p הוא המחיר של מוצר אחד;
ב - מדד לעלויות משתנות ליחידת ייצור.
שלב 4
בתורו, מהות הניתוח השולי מבוססת על ניתוח היחס בין נפח המכירות (או תפוקת הייצור), מחיר העלות והרווח בהתבסס על ניבוי רמת הערכים הללו באילוצים הנתונים.
שלב 5
ניתוח הכנסה שולית הוא הגדרת נפח הייצור, אשר, לכל הפחות, מספק כיסוי של כמות העלויות המשתנות, כלומר, כל יחידת מוצר שפורסמה שלאחר מכן לא אמורה להגדיל את ההפסד הכולל של הארגון.
שלב 6
לפיכך, ההכנסה השולית היא תוספת ההכנסה הכוללת כתוצאה מגידול בתפוקה ביחידה אחת:
MD = HELL (Q) / AQ, איפה
AD (Q) - התוספת לסך ההכנסה;
AQ הוא ערך התוספת ליחידת המוצר.
