לאחרונה גדל מספר המשקיעים בארצנו - אנשים שהחליטו להשקיע את חסכונותיהם במניות או בניירות ערך אחרים. כל חברת מניות משותפת (פתוחה וסגורה) מחויבת לנהל פנקס בעלי מניות.
הוראות
שלב 1
ישנן מניות נפוצות (משותפות) ומועדפות. דיבידנדים המתקבלים על מניות רגילות תלויים בביצועי המשרד, ותשלומים בגין מניות מועדפות קבועים בדרך כלל. לעתים קרובות מתעוררים מחלוקות בנוגע למניות שהונפקו על ידי חברות מניות משותפות פתוחות - כלומר, אנחנו מדברים על מניות בלתי רשומות רשומות.
שלב 2
החוק אינו מחייב לבצע פעולות למכירת מניות רק על בסיס הסכם רכישה ומכירה. ניתן להגיע להסדר בעל פה, העיקר לשלוח צו העברה לחברה שמניותיה נושא העסקה. לאחר מכן, נעשים שינויים בפנקס בעלי המניות. אולם מה אם כתוצאה מעסקת מכירה ורכישה של מניות לא התקיימו תנאי ההסכם והמוכר רוצה להחזיר את מניותיו? למשל, רשומה במרשם כבר שונתה, והקונה עדיין לא העביר את הכסף עבור המניות לקונה. הקוד האזרחי מכיל את סעיף 491, הקובע כי הקונה אינו יכול להשליך את הסחורה עד לרגע התשלום, אלא אם כן נקבע אחרת בחוזה. אולם החוק "על ניירות ערך", למרבה הצער, סותר את הקוד האזרחי במונחים של הבטחת הזכויות למניות. כלומר, לאחר רישומים בפנקס בעלי המניות, המוכר כבר איבד את זכות הבעלות. לכן, סכסוכים כאלה ברוב המקרים נפתרים בבית המשפט. בתי הדין לבוררות, בהתחשב בכל הצדדים לעסקה, רשאים לתת החלטה לפיה הרשם יהיה חייב לבטל את הרישום.
שלב 3
בהתבסס על נוהג שיפוטי, לא ניתן להחזיר מניות שנמכרו במכירה פומבית ציבורית אם המכרז לא הוכרז כפסול. אי אפשר גם להחזיר את המניות שנתפסו על ידי הבעלים על ידי פקידים במסגרת החוק "על הליכי אכיפה".
שלב 4
במקרים אחרים, פנה לבית המשפט השיפוט הכללי במקום מגוריו של המוכר, אם התגלע סכסוך בין יחידים, או לבית משפט לבוררות, אם חברת מניות משותפת פועלת כנאשם.
