אינפלציה היא פחת כסף. זה קורה כשההכנסה הממוצעת של האוכלוסייה נותרת ללא שינוי, אך מחירי המזון והסחורות המיוצרות ממשיכים לעלות. מדד האינפלציה הוא אינדיקטור כלכלי המאפשר להשיג מאפיין מספרי של התהליך האינפלציוני.
הוראות
שלב 1
למדד האינפלציה יש אותה מהות כמו מדד המחירים, אך שניהם נבדלים ממדד המחירים ליצרן, ממדד הדפדפן של התוצר ואפילו ממדד המחירים לצרכן, מכיוון שיש להם הרכב שונה של שירותים, סחורות וסחורות הנלקחים בחשבון החישובים. יש לחשב את מדד האינפלציה תוך התחשבות בסל הצרכנים כביכול.
שלב 2
סל הצרכנות הוא רשימת סחורות, מוצרים ומערכת שירותים מינימלית החשובים ביותר מבחינת משק הבית. רשימה זו אינה מקרית - היא מאושרת בצו רוזגוסטאת לתקופת זמן מסוימת. באמצעות מדד המחירים ניתן לעקוב אחר תהליכים אינפלציוניים (או דפלציוניים) המתרחשים במדינה בתקופה הנחקרת. ככל שמדד זה גבוה יותר, כך הנטל הכלכלי נופל על כתפי האוכלוסייה והמדינה עצמה.
שלב 3
נתונים סטטיסטיים על ערך הסל הצרכני מתפרסמים בעיתונות הפתוחה מדי רבעון. תוכלו להגדיר אותם בעצמכם על ידי ביקור בחנויות הקרובות והרשמה בתחילת תקופת הלימוד. בסוף עוברים שוב דרך אותן חנויות ורושמים את המחירים החדשים עבור אותם מוצרים. הוסיפו את המחירים הראשוניים - זה יהיה ערך הבסיס של סל הצרכן (BCB). הוסיפו את המחירים בסוף התקופה - זה יהיה הערך הנוכחי של סל הצרכן (FCV).
שלב 4
מדד האינפלציה הוא היחס בין הבסיס והעלות הנוכחית של סל הצרכנים, חישבו באמצעות הנוסחה: II = SPKb / SPKt.
שלב 5
מדד האינפלציה משמש בחישובים כלכליים רבים, ומשמש לקביעת השינויים הדינמיים: קצב האינפלציה, הירידה בהכנסות הריאליות של האוכלוסייה, רמת הירידה באיכות החיים. באמצעות מדד האינפלציה שהושג לבד, תוכל להשוות אותו לנתונים הרשמיים שפרסמת Rosgosstat בדוחותיה.
