פחת הוא דרך להקצות את שווי הנכסים לאורך כל אורך החיים הצפוי שלהם. ניכויי הפחת של החברה הם מקור הכסף העיקרי לרכישת נכסים קבועים חדשים, ולכן על כל רואה חשבון לגשת לחישוב סכומיהם בהתחשבות ובקפדנות.
מבחינה כלכלית, צבירת פחת כוללת שיוך עלויות העבר להוצאות התפעול במטרה למקסם את יתרת ההכנסות וההוצאות. מאז 2002 היו שתי דרכים לחישוב הפחת: לא ליניארי וליניארי. בנוסף, על מנת לחשב נכון את סכום הפחת, יש לדעת את אורך החיים השימושיים של כל נכס קבוע ואת ערכו.
כיצד לבחור את שיטת הפחת הנכונה
שיטת הפחת היישר מניחה את מחיקת עלות הרכוש הקבוע להוצאות בחלקים שווים לאורך כל תקופת השימוש בה. זה הנפוץ ביותר בגלל קלות השימוש בו. השימוש בשיטה הליניארית הוא אופטימלי לאותם רכוש קבוע, שאורך חייו מוגבל על ידי בלאי פיזי ולא התיישנות.
השיטה הלא ליניארית מכונה לעיתים השיטה המואצת, שכן בתחילת השימוש בנכס קבוע, סכום חיובי הפחת עליו הוא מקסימאלי ואז הוא יורד בהדרגה. ישנן מספר אפשרויות לחישוב הפחת באופן לא ליניארי, למשל על ידי:
- ירידה בשיווי המשקל;
- מחיקת עלות בהתאם לסכום שנות חיי השימוש;
- מחיקת העלות ביחס לנפח המוצרים (עבודות).
הבחירה בשיטת חישוב הפחת מתבצעת על ידי הנהלת הארגון והיא קבועה במדיניות החשבונאית שלו.
אורך חיים שימושי של רכוש, צמח וציוד
יש לסווג נכון את כל הנכסים הקבועים העומדים לרשות החברה ולהקצותם לקבוצות פחת מסוימות. ישנן 8 קבוצות פחת, הרשימה והמאפיינים שלהן מוצגים בגזירת ממשלת הפדרציה הרוסית מיום 01.01.2002 מס '1. כל קבוצה מכילה אובייקטים הומוגניים עם אותם תנאי השימוש בהם. הקצאת החפצים לקבוצה ספציפית נעשית על בסיס תקופת השימוש הצפויה ואפשרות ההתיישנות שלהם.
נוהל חישוב סכומי ניכוי הפחת
לרוב, רואי חשבון זקוקים לנוסחאות לחישוב סכומי הפחת בשיטת הקו הישר ובשיטת היתרה היורדת.
- פחת על בסיס ישר מחושב לפי הנוסחאות הבאות:
שיעור פחת = 100% / מספר חודשי שימוש בנכס הקבוע.
פחת חודשי = עלות נכס קבוע / מספר חודשים בהם הוא נמצא בשימוש.
- פחת בשיטת היתרה המצטמצמת מחושב לפי הנוסחאות הבאות:
שיעור פחת = 100% * יחס תאוצה / מספר שנות שימוש בנכס.
פחת חודשי = ערך נכס קבוע * שיעור פחת / 100% / 12 חודשים.
