החקיקה של הפדרציה הרוסית קובעת כי ההתחייבויות הכספיות של ארגונים צריכות להתבטא ברובלים. יחד עם זאת, מותר להשתמש במושג "יחידות קונבנציונליות" בחוזים המייצגים קישור למטבע זר. כתוצאה מכך, החישובים מתבצעים בשווה ערך לרובל על בסיס שערי החליפין הנוכחיים.
הוראות
שלב 1
בחן את תנאי החוזה המשתמשים בערכי יחידות. יש לציין התחייבות במטבע חוץ בהסכם ללא כישלון. לדוגמה, $ 1 = דולר אחד או 1 מ ק = (יורו 1 + 2%). בהתבסס על ערך זה ושער החליפין הנוכחי, יחידות קונבנציונליות מומרות לשווה ערך לרובל.
שלב 2
קבל מהצד שכנגד חשבונית עבור הסחורה שנמסרה, השירותים שניתנו או העבודה שבוצעה בהתאם לתנאי החוזה. יחד עם זאת, אין כללים ברורים בחקיקת המס לגבי המטבע בו יש לערוך מסמך זה. אם על פי החוזה התשלום מתבצע ביחידות קונבנציונליות, יהיה זה הגיוני ביותר לציין אותן. מע מ מחושב ברובל החל ממועד משלוח הסחורה. לשם כך, בסיס המס, המתבטא ביחידות קונבנציונליות, מומר למטבע זר בהתאם לתנאי ההסכם ומומר לרובל לפי שער החליפין הרשמי הנוכחי של הבנק הלאומי של הפדרציה הרוסית.
שלב 3
שיקף את הסכום בספר המכירות והרכישות החל ממועד החשבונית ברובלים בשיעור המתאים של הבנק הלאומי של הפדרציה הרוסית. לדוגמה, חשבונית הונפקה ב -10 במרץ בסכום של 10 $, שער הדולר היה 30 רובל באותו יום, ועל פי תנאי ההסכם 1 $. = דולר אחד במקרה זה, בסיס המס עבור החשבון הוא 300 רובל, כלומר. 10 פעמים 30.
שלב 4
קבעו את הפרש שער החליפין שנוצר כתוצאה מתשלום החשבונית לא ביום הוצאתה. לדוגמא, אם על פי הדוגמה לעיל, הקונה שילם את החשבונית ב -20 במרץ, כאשר שער הדולר הרשמי היה 29 רובל, יהיה הפרש שער חליפין שלילי, השווה ל -10 דולר. כפול 29 רובל פחות 300 רובל. התוצאה היא מינוס 10 רובל. אם מספר זה שלילי, אז מחושב ההשתתפות העצמית במע מ, ואם הוא חיובי, נקבע המס הנוסף שיש לשלם.