הון חוזר נטו הוא המדד החשוב ביותר לביצועי הארגון, הדרוש לקביעת יציבותו הפיננסית. הסכום האופטימלי של ההון החוזר נטו תלוי בצרכים של כל מפעל ובהיקף הפעילויות, כמו גם בתקופת מחזור חשבונות חייבים, מניות, תנאים לקבלת הלוואות והלוואות.
הוראות
שלב 1
במונחים כלליים, הון חוזר נטו, או הון חוזר נטו, אתה יכול להגדיר כהפרש בין הנכסים השוטפים של הארגון לבין ההתחייבויות לטווח הקצר (הון מושאל לטווח קצר).
שלב 2
יש לזכור כי עודף הון חוזר נטו מעבר לצורך האופטימלי הוא עדות לשימוש לא יעיל במשאבים בארגון. היעדר הון חוזר נטו מעיד על חוסר יכולתו של הארגון להסדיר בזמן את התחייבויותיו לטווח הקצר, מה שעלול להוביל לפשיטת רגל.
שלב 3
מנקודת המבט של המינוח המסורתי, הון חוזר נטו אינו אלא סכום ההון החוזר העצמי, המחושב כהפרש בין הנכסים השוטפים להתחייבויות השוטפות של הארגון.
שלב 4
שימו לב כי יחס מחזור ההון קשור קשר הדוק למושג הון חוזר נטו. זה מחושב כיחס בין מכירות נטו להון חוזר נטו. יחס זה מראה עד כמה יעילה החברה משתמשת בהשקעות בהון חוזר וכיצד היא משפיעה על שווי מכירותיה. ככל שערכו של יחס מחזור ההון גבוה יותר, כך החברה משתמשת בו בצורה יעילה יותר.
שלב 5
עליכם להיות מודעים לכך שבפועל הבינלאומי משתמשים במונח "הון חוזר" במקום בהון חוזר נטו. הוא מחושב כהפרש בין הנכסים השוטפים לבין ההתחייבויות התפעוליות (לטווח הקצר והארוך). יחד עם זאת, התחייבויות תפעוליות מובנות כמפעלים שקמו בקשר לפעילות הייצור שלה.
שלב 6
ההתחייבויות לזמן קצר כוללות את אלה שפירעונן אינו עולה על שנה: דיבידנדים, חשבונות חייבים, מיסים, הלוואות לזמן קצר וכו '. יש להבין את ההתחייבויות לטווח הארוך כאלו עם משך תקופה של יותר משנה אחת: חכירות ארוכות טווח, הלוואות, שטרות שאין צורך לשלם השנה וכו '.
