על פי קוד המס, הצהרה חשבונאית היא מסמך עיקרי המאשר נתוני חשבונאות מס שונים. כל תיקונים, חישובים של סכומים שונים, אישור על עסקאות שאין להם מסמכים נלווים - כל זה נעשה בעזרת תעודה זו. מסמך זה הוא חובה, אך רשויות המס לא פיתחו טופס ספציפי. לכן, ארגונים יכולים לחבר אותו בכל צורה שהיא. אך זכרו שיש פרטים נדרשים.
הוראות
שלב 1
לפני שמתחילים באוסף, מומלץ לומר שעל אישור החשבונאות להכיל את המידע הבא: שם המסמך, תאריך ההידור, שם החברה, הפעולה עצמה, מדידת הפעולה, כמו גם השם המלא, מיקום האחראים למסמך זה וחתימותיהם.
שלב 2
אם אתה מרכיב אישור שיבצע התאמות מסוימות לנתונים כלשהם, למשל בדוח שהוגש לתקופה האחרונה (ככלל, אסור לבצע תיקונים בדוח עצמו), אז עליך לתאר את הטעות שנעשתה ואז בצע חישוב חזותי וציין את השינויים שהוכנסו. כלומר, אם מדובר בדוח, עליכם לכתוב באיזו יישום, שורה, גיליון נעשתה השגיאה והיכן עליכם לתקן אותה. כדי לא לבלבל את משרד המסים, ועוד יותר מכך לא להתבלבל בעצמך, עדיף לאסוף נתונים אלה בצורה טבלאית: שם הפעולה לפני התיקון ולאחריו. כמובן, כל זה צריך להוכיח באמצעות חישוב.
שלב 3
במקרה בו הדוח החשבונאי נערך לחישוב סכומים כלשהם, חובה לציין חישוב מפורט ולתאר את העסקאות לביצוע פעולה זו. אישורים כאלה נערכים במקרה של חישוב ריבית על הלוואה או הלוואה, כמו גם בעת השבת מע"מ. שימו לב כי החישוב חייב להיעשות בפירוט, עם תיאור הסכומים שהתקבלו. לדוגמא, במקרה של החזר מע"מ, עליך לציין את ההכנסות שהתקבלו לתקופה נתונה ואת החישוב על סמך סכומים אלה.
שלב 4
והמקרה האחרון בו נדרש לערוך דוח חשבונאי הוא אישור על הוצאות או הכנסות, אשר, בתורם, אין מסמכים נלווים. אך יש לזכור כי מסוכן מאוד לשקף את העלויות על בסיס מסמך זה בלבד - רשויות המס יכולות לגבות מיסים על סכום זה. בתעודה עצמה עליכם לציין אילו מסמכים חסרים, וכן לרשום את תוכן הפעולה והסכום. עלויות אלה חייבות להיות במסגרת של מסמך אחד לפחות, למשל, הסכם, המפרט את היכולת לאמוד את סכום ההכנסה או ההוצאה.
