בהיעדר מושג אמיתי לגבי עלויות החומר לייצור סחורות (עלות), אי אפשר לקבוע את רווחיות הייצור, אשר, בתורו, מהווה מאפיין מהותי להתפתחות העסק בכללותו.
הוראות
שלב 1
התוודע לשלוש השיטות העיקריות לחישוב עלויות החומר: דוד, מותאם ורוחבי. בחר אחת מהשיטות, תלוי באובייקט העלות. כך שבשיטת הדוד, אובייקט כזה הוא ייצור בכללותו, במקרה של השיטה בהתאמה אישית - רק הזמנה או סוג מוצר נפרד, ובשיטה הרוחבית - פלח נפרד (תהליך טכנולוגי) של ייצור. בהתאם לכך, כל עלויות החומר אינן מופצות או בקורלציה על ידי מוצרים (הזמנות), או לפי פלחי ייצור (תהליכים).
שלב 2
השתמש ביחידות חישוב שונות בעת שימוש בכל אחת משיטות החישוב (טבעיות, מותנות-טבעיות, ערך, זמן ויחידות עבודה).
שלב 3
בעת שימוש בשיטת חישוב הדוד, אל תשכח מתוכן המידע הנמוך שלו. ניתן להצדיק את המידע המתקבל כתוצאה מחישובים בשיטת הדוד רק במקרה של חשבונאות במתקני ייצור של מוצר יחיד (למשל, בחברות לייצור נפט לחישוב עלותו). עלויות החומר מחושבות על ידי חלוקת העלויות הקיימות הכוללות על כל נפח הייצור במונחים פיזיים (חביות נפט בדוגמה זו).
שלב 4
השתמש בשיטת הזמנה לחתיכה לייצור קטן או אפילו ייצור חד פעמי. שיטה זו מתאימה היטב גם לחישוב העלות של מוצרים גדולים או מורכבים טכנולוגית, כאשר מבחינה פיזית אי אפשר לחשב כל קטע בתהליך הייצור. עלויות החומר מחושבות על ידי חלוקת העלויות הכוללות עבור כל הזמנה במספר הפריטים שיוצרו ונמסרו בהתאם להזמנה זו. התוצאה של חישוב מחיר העלות בשיטה זו היא השגת מידע על התוצאות הכספיות של יישום כל הזמנה.
שלב 5
השתמש בשיטת סיבוב אחר סיבוב אם אתה מחשב את מחיר העלות של ייצור המוני, המאופיין ברצף התהליכים הטכנולוגיים ובדירות החזרה של פעולות שבוצעו בנפרד. עלויות החומר מחושבות על ידי חלוקת סכום כל העלויות לפרק זמן מסוים (או במהלך ביצוע כל תהליך או פעולה פרטנית) למספר היחידות המיוצרות בתקופה זו (או במהלך תהליך או פעולה) של מוצרים. עלות הייצור הכוללת היא סכום עלויות החומר לכל אחד מהתהליכים הטכנולוגיים.
