מזה מספר שנים קיימת חוסר יציבות כלכלית ביוון וכתוצאה מכך מהומה פוליטית וחברתית. החוב המצטבר הגבוה במדינה מאיים על ירידה נוספת בייצור ועל יציאה אפשרית של יוון מגוש האירו. הסיבות לתופעות המשבר נעוצות בטעויות גסות שעשתה הממשלה. ככל הנראה, רק צעדים מקיפים דחופים המוצעים על ידי האיחוד האירופי יכולים להציל את כלכלת המדינה מקריסה כלכלית עולמית.
התנאים המוקדמים למשבר ביוון התוארו עוד בשנת 2009. הכלכלה עד אז כבר הייתה במצב מצער, והמשבר האמיתי פרץ בשנת 2010 ונמשך עד עצם היום הזה. הייחודיות של המצב הקיים במדינה אירופאית זו היא שהמשבר הנוכחי הוא חוב. גודלו של החוב החיצוני הציבורי של יוון עולה על 350 מיליארד אירו. במשך תקופה ארוכה, המדינה אכן חיה באשראי, מבלי לחשוב על ההשלכות. במקביל, היה חוסר איזון משמעותי במדיניות החברתית: שכר גבוה להפליא עם קצבאות ובונוסים מרשימים, כמו גם דמי אבטלה עצומים. במילים אחרות, המדינה חיה מזמן מעבר ליכולתה.
המדינה עמדה על סף ברירת המחדל. כשהגיע הזמן להחזיר חובות, ממשלת יוון פשוט הרימה ידיים. מומחים קבעו כי המדינה אינה מסוגלת לצאת בעצמה מחור החוב. השותפות של יוון באיחוד האירופי, לאחר חישובים והתלבטויות, החליטו למחוק חלק מהחוב והקצו הלוואה חדשה למדינה כדי שלמדינה תהיה אפשרות לבצע את ההתאמות הנדרשות במהלך הכלכלי.
ממשלת יוון איחרה מאוד להכניס כלכלה כוללת. המשכורות ירדו בחדות, פיטורים המוניים החלו וההטבות הסוציאליות למובטלים החלו לרדת. צעדים לא פופולריים כאלה הביאו לעלייה בחוסר שביעות רצון האזרחים מהמדיניות הכלכלית של ממשלת יוון. גל של פרעות רחוב, מחאות ושביתות שטף ברחבי הארץ.
המהומה ביוון כבר השפיעה לרעה על שער המטבע האירופי היחיד מול הדולר וגם על הכלכלה הרוסית, הרגיש מאוד לתנודות בשער היורו.
כאמצעים העלולים להביא לשינוי במצב הכלכלי במדינה, מומחים מכנים נטישת מקצועות סגורים עם פריבילגיותיהם, הקלת תהליך רישום חברות והסרת המגבלות בשווקים המקומיים. כמו כן, יש צורך לפתוח את המגזר הציבורי להתחרות בעסקים פרטיים ולנקוט בצעדים לשיפור תחרותה של יוון בשווקים בינלאומיים.
