לצורך עריכת הצהרת אפס, יזמים וחברות בודדות פונים לעיתים קרובות לארגונים מיוחדים עבור שירות זה. יש אנשים שכדי לחסוך כסף או את הפשטות לכאורה לעריכת הצהרה, מנסים לעשות זאת בעצמם. ההליך בכלל לא מסובך, אבל צריך ללמוד אותו גם. המונח "איזון אפס" עצמו אינו נקבע על ידי החקיקה, ולכן כולם מבינים זאת אחרת.
הוראות
שלב 1
לצורך עריכת יתרה אפסית יש צורך בהעתקים של המסמכים הבאים: אישור רישום של יזם, ת.א.ן, תמציות, קוד סטטיסטי, תעודת רישום בקרן הפנסיה וקרן הביטוח הלאומי.
שלב 2
יש לתאר את היתרה ביום האחרון של תקופת הדיווח, כלומר ב -31 בחודש האחרון של הרבעון. שם הארגון, הצורה הארגונית והמשפטית, סוג הפעילות והכתובת נרשמים בהצהרה מהמסמכים הסטטוטוריים. ה- TIN נלקח מתעודת הרישום מרשות המסים.
שלב 3
לאחר מכן, עליך למלא את הנכס וההתחייבות המאזניים, כל הסכומים רשומים רק במטבע לאומי. אם הפעילות היזמית כלל לא בוצעה, ההון המורשה עדיין צריך לבוא לידי ביטוי בשורות 410 ו -490. על מנת שהיתרה תתכנס, יש לציין את מקור ההון המורשה בנכס המאזן, למשל., אם מדובר בכסף בחשבון השוטף, אז הוא ממלא בשורה 260. אם מדובר ברכוש קבוע, יש להזין את הסכום בשורה 120, ואם חומרים - בשורה 211. אם הכספים טרם הגיעו, קו 240 מולא - זהו חיוב.
שלב 4
כל הנתונים הללו מוזנים בעמודה ב"סוף התקופה ", ולכן העמודה" תחילת התקופה "נותרה ריקה. המשמעות היא שההון המורשה הועבר בשנת הדוח. אם הוזן קודם לכן, יש להזין את הסכומים בשתי העמודות.
שלב 5
לא יהיו תנועות בחשבונות השוטפים עם הגשת הצהרת אפס, ואין לצבור גם שכר לעובדים.
שלב 6
על רשויות המס להגיש הצהרה גם אם הפעילות לא בוצעה מרגע הרישום או אם היזם או הארגון נרשם ביום האחרון של תקופת הדיווח. על פי הנתונים שצוינו בהצהרה, רשויות המדינה יגלו האם החברה ביצעה פעילויות. אם משרד המס אינו מקבל תשואה אפסית, הדבר עשוי למשוך תשומת לב מיוחדת עקב הפרה של החקיקה הנוכחית.
