מקור המונח "מימון" באיטליה ובמקור פירושו כל תשלום במזומן. ואז הוא קיבל חלוקה בינלאומית והחל לייעד את מערכת היחסים המוניטריים בין המדינה לאוכלוסייה בנוגע להקמת קרנות כספיות.
הוראות
שלב 1
נכון לעכשיו, המושג מימון הוא רב פנים. מונח זה מתייחס למכלול כל המשאבים המהותיים בשימוש בכל הגופים הכלכליים: המדינה, המפעלים והאזרחים. מימון מתייחס ליחסים הכלכליים שנוצרים בקשר להיווצרות ושימוש בכספי כספים בתהליך חלוקתם וחלוקה מחדש.
שלב 2
לאוצר יש מאפיינים מסוימים: - קיומם של יחסים מוניטריים בין שתי ישויות, כלומר. כסף הוא הבסיס המהותי של המימון. אין מימון ללא כסף; - נושאים של יחסים פיננסיים הם בעלי אותן זכויות. היוצא מן הכלל הוא המדינה. הוא ניחן בכוחות מיוחדים. המדינה קובעת מיסים, אגרות, מסדירה את הליך הקמת הכספים בארגונים; - בתהליך של יחסים פיננסיים נוצרת הקרן המוניטרית של המדינה - התקציב.
שלב 3
בהתבסס על התכונות הספציפיות של האוצר, אנו יכולים להסיק כי מדובר ביחסים כלכליים הקשורים להיווצרותם, הפצתם ושימושם של כספי ריכוזים ומבוזרים של כספים לצורך מילוי משימות ותפקידי המדינה והבטחת תנאים להעתקה מורחבת.
שלב 4
המערכת הפיננסית במדינתנו כוללת כמה תחומים של יחסים פיננסיים: תקציב המדינה וקרנות חוץ תקציביות, קרנות אשראי, רכוש וביטוח אישי, שוק המניות, מימון ארגונים בעלי צורות בעלות שונות. ניתן לחלק את כל מערכות היחסים הללו לשתי מערכות. מדובר בכספי מדינה, שבגללם מתמלאים צרכי ההעתקה המורחבת ברמת המאקרו, והכספים של גופים עסקיים המשמשים להבטחת תהליך ההעתקה ברמת המיקרו.
שלב 5
יש להבדיל משמעות אחרת של המונח "פיננסים" ממכלול המשאבים החומריים וממערכת היחסים הכלכליים. זו גם דיסציפלינה כלכלית, המוקדשת לחקר הכסף והיחסים הסוציו-אקונומיים המתעוררים בתהליך השימוש בהם.
שלב 6
בחיי היומיום, פיננסים הם פשוט כסף. בעניין זה נבדלים מימון ציבורי (ממלכתי ומוניציפלי) ופרטי (אישי, משפחתי, בנקאי, ארגונים וארגונים).