בימים ההם בדרך כלל הופק נפט במקום שהיה בצורת מקורות טבעיים, שהגיע לפני השטח דרך סדקים ותקלות בסלעים. עם זאת, עד אמצע המאה ה -19 עלתה השאלה בפני התעשיינים: כיצד לחפש נפט שנמצא מחוץ למקומות החשיפה הישירה לפני השטח?
בחיפוש אחר שדות נפט
בתחילה, האדמה הייתה המרחב לחיפוש ולחקור שדות נפט. התברר כי פחמימנים כלולים במקום בו הצטברו סלעי משקע במשך זמן רב. לכן שכבות עבות של כיסוי המשקע החלו להיחשב לתכונה החשובה ביותר בחיפוש אחר שמן. עם זאת, מקומות אלה עשירים בשמן רק במקום בו הם נוצרים בצורת קפלים והם נקרעים על ידי תנועות קרום כדור הארץ. תקלות וכיפופי תצורות בצורת כיפה והתנפחו התגלו כנוחות ביותר לחיפוש אחר נפט.
החוקרים גילו כי שמן מעדיף סלעים נקבוביים חדירים.
שלב חיפוש
ציד מרבצי נפט תת קרקעיים יכול להיות יקר מאוד. כדי להפחית את עלות עבודת החיפוש, הם מבוצעים בשני שלבים.
השלב הראשון כולל חיפוש ישיר אחר נפט. ראשית, מומחים מחפשים מה שמכונה "מלכודות", כלומר, מזהים את האזורים המבטיחים ביותר. לשם כך, כאשר מחפשים מעל פני האדמה משתמשים במכשירים מיוחדים, הם מקשיבים לעובי שכבות כדור הארץ עם גלים סיסמיים. שלב זה כולל מחקרים גיאולוגיים וגיאופיזיים, במהלכם נקדחות בארות - התייחסות, חיפושיות ופרמטריות.
בהתבסס על הנתונים שהתקבלו, נערכות מפות ושרטטו קטעי קרום כדור הארץ. כיפופי היווצרות מופיעים בתרשימים אלה. כאשר כתוצאה מניתוח ראשוני מופיע משהו הדומה ל"מלכודת "פחמימנים, מומחים עוברים לשלב הבא - לחפש פיקדונות פוטנציאליים.
חקר שדות נפט
השלב השני של פעילויות חיפוש הנפט כולל גם קידוחים. אך כעת מטרת הסקר היא לברר האם יש נפט בעומק נתון. ואם יש נפט, אז מה הרזרבות שלו. כאשר נקבע בדיוק פחות או יותר מהן מאגרי הנפט באזור נתון, מתבצעים חישובי רווחיות השדה. אם החישובים מראים כי ייצור הפחמימנים כאן הוא רווחי מבחינה כלכלית, הם ממשיכים לפיתוח ישיר של השדה.
כשהופיעו אסדות קידוח, מעגל המדינות העוסקות בייצור נפט התרחב מאוד. כעת מיוצר נפט בכל רחבי העולם - למעט אנטארקטיקה. כמויות משמעותיות של פחמימנים עלו עוד מימי הים.
נמצא כי נפט מופץ בצורה לא אחידה מאוד על פני כדור הארץ. מתוך שלושת עשרות אלפי הפיקדונות הידועים, מאית בלבד מכילה כ 75% מאגרי הפחמימנים היקרים בעולם.
רוב הנפט נחקר במזרח הקרוב ובמזרח התיכון, בקזחסטן ובמערב סיביר, בצפון אפריקה. יש גם נפט באמריקה.
