האיחוד האירופי איחד כמעט שלוש עשרות מדינות אירופיות והפך ליישות ייחודית המשלבת מאפיינים של מדינה וארגון בינלאומי. אחת המשימות של העמותה הזו היא הקמת אזור כלכלי משותף, שבו יסתובב מטבע אירופי יחיד. עד היום הרכב האיחוד האירופי אינו עולה בקנה אחד עם הרכב האזור בו נעשה שימוש ביורו.
נהוג לקרוא לגוש היורו קבוצת מדינות שאימצה את המטבע האירופי היחיד, הנקרא יורו, כמכרז חוקי בשטחן. החל מינואר 1999 היו אחת עשרה מדינות כאלה: גרמניה, אוסטריה, צרפת, בלגיה, פינלנד, איטליה, אירלנד, פורטוגל, ספרד, הולנד ולוקסמבורג. מעט מאוחר יותר התרחב אזור האירו עקב הצטרפותם אליו של סלובניה, יוון, מלטה, סלובקיה, קפריסין ואסטוניה.
מה שנקרא אזור האירו המורחב כולל כמה מדינות אחרות, בהן משתמשים גם במטבע האירופי היחיד. אז הסכמים עם האיחוד האירופי הושלמו על ידי סן מרינו, הוותיקן ומונאקו. ללא כריתת הסכם, נעשה שימוש ביורו בהתנחלויות באנדורה, מונטנגרו וקוסובו.
גיבוש מדיניות מוניטרית וכלכלית משותפת במדינות אירופה התרחש בשלושה שלבים. המטבע האירופי היחיד הפך לאמצעי התשלום החוקי היחיד בגוש היורו מאז מרץ 2002.
הכנסת יחידה מוניטרית משותפת הפכה לניסוי הכלכלי הנועז ביותר בתקופה האחרונה. עד כה, מומחים מתווכחים האם המעבר למטבע יחיד היה כדאי. נושאי חלוקת ההטבות והעלויות האפשריות מהקמת איחוד מוניטרי בין מדינות בודדות למגזרי המשק טרם נפתרו. סביר להניח שתוצאת הניסוי תשפיע לא רק על אירופה, אלא גם על מדינות רבות אחרות המקיימות יחסים כלכליים עם אזור זה.
רשמית כל מדינה באיחוד האירופי רשאי להיכנס לאזור האירו. ועם זאת, על המועמדים להצטרף לאזור האירו לעמוד בקריטריונים מסוימים החלים על המדיניות המוניטרית שלהם. ראשית, הגירעון התקציבי של מדינת המועמד צריך להיות בטווח של 3% מהתמ"ג, והחוב של המגזר הממשלתי צריך להיות קרוב ל -60% מהתמ"ג.
בנוסף, מדינה המעוניינת להיכנס לאזור האירו חייבת לדאוג לשער חליפין יציב של המטבע שלה ביחס למטבע האירופי. נלקחים בחשבון גם מידת העצמאות של הבנק המרכזי במדינה ורמת ההתאמה של מדיניותו הפיננסית עם מדיניות מדינות גוש היורו.
בבואנו להעריך חברים פוטנציאליים חדשים באזור האירו, הבנק המרכזי האירופי והנציבות האירופית לוקחים בחשבון את תוצאות השילוב ההדדי בשווקים, את פיתוח מאזן התשלומים, עלויות העבודה ורמת מדדי המחירים. לאחר קבלת חברות באיחוד המוניטרי, החבר החדש בגוש האירו יהיה מחויב למלא את קריטריוני היציבות שנקבעו למגזר הפיננסי.
כאשר הם נכנסים לאזור המטבע האירופי היחיד, החברים החדשים באיחוד מעבירים את כל הסמכויות בתחום המדיניות המוניטרית והאשראי לבנק המרכזי באירופה, אשר מחליט כעת על נושאים הקשורים לקביעת גובה הריבית ולקביעת היקף של שטרות.
עבור כל חבר חדש באיחוד האירופי, הצטרפות לאזור האירו היא צעד טבעי המוביל לשילוב מלא ומקיף של המדינה באיחוד האירופי.
