ככל שבנקים דואגים לבטיחות הלקוחות שלהם כך הרמאים נעשים בעלי תושייה רבה יותר. מדי שנה הם מעלים דרכים חדשות להונות אזרחים ולגנוב כסף. 2019 לא היה יוצא מן הכלל. באמצעות הרשתות החברתיות, המידע מתפשט במהירות על תוכנית הונאה חדשה, שהקורבנות שלה הם לקוחות סברבנק.
איך עובדי הרמאים
אם אזרחים מוקדמים יותר, לרוב, איבדו את כספם בגלל רשלנות וקלילות, הרי שבשנת 2019 הרמאים עושים כמיטב יכולתם להרגיע את הערנות של הקורבנות הפוטנציאליים. תוכנית ההונאה החדשה כל כך מתקבלת על הדעת עד שאנשים ללא צל של ספק נותנים מידע חסוי לרמאים. לקוחות סברבנק מפרסמים פוסטים מפורטים ברשתות החברתיות על אופן הפעולה של הרמאים.
הטלפון של הקורבן מקבל שיחה לכאורה ממרכז התמיכה בלקוחות סברבנק. לפעמים הרמאי מציג את עצמו כמפקח או כקצין ביטחון. יתר על כן, המשתמש רואה בשילוב ידוע של מספרים מספר שיחה יוצא: +7 (495) 500-55-50 או 900. מספרים אלה מצוינים בחלק האחורי של כרטיס הפלסטיק ובאתר הרשמי של האשראי. מוֹסָד.
כשמדברים עם הרמאי נשמעים ברקע צלילי שירות תמיכת הלקוחות: שיחות של מפעילים אחרים, אזכורים של סברבנק, בקשות להישאר על הקו.
לאדם הודעה כי כרגע מחויבים כספים מחשבון הבנק שלו. בן שיחו מציע לאמת את מספר כרטיס Sberbank ומתקשר אליו בצורה נכונה לחלוטין. כמו כן, הרמאי מודע לשמו המלא, מקום המגורים, נתוני הדרכון של קורבנו. בקיצור, לאדם אין כמעט סיבה להטיל ספק בכך שמדברים איתו ממשרד מוסד פיננסי.
יתר על כן, לצורך הסחת דעת נוספת, יש בירור הסיבות לכך שהרמאים השתלטו על הכרטיס: האם הלקוח איבד אותו, כמה זמן השתמש בכספומט, האם קישר מספרים חדשים לחשבונו האישי. יחד עם זאת, "עובד הבנק" בהתחלה אינו מנסה לגלות מידע ספציפי כלשהו, אינו מעוניין בקוד CVV2, שהנוכלים תמיד ניסו לתפוס לפני כן. הוא גם יודע את הסכום המדויק בחשבון הלקוח או מפרט בביטחון את עסקאות הכרטיס האחרונות. ובלתי מורגש הוא מגיע לדבר החשוב ביותר - מילת הקוד, שהיא הכרחית אם הלקוח יוצר קשר עם סברבנק טלפונית.
לפעמים הם משתמשים בגרסה אחרת של הטעיה. לאנשים נשלחים הודעות SMS מהמספרים הרשמיים של סברבנק על ניסיונות למשוך כספים. ואז "העובדים המטפלים" מתקשרים משירות התמיכה ומבקשים מהם למנות את אותו קוד מה- SMS, שבעזרתו יבוטל הפעולה הבלתי חוקית. למעשה, על ידי דיווח על נתונים אלה הלקוח, להיפך, מאבד את כספו.
שורשי הבעיה
הסיבה העיקרית להפעלת רמאים היא שהם הצליחו להשתלט על הנתונים האישיים של המשתמשים. חלק מערוצי הטלגרם סוחרים בגלוי מידע אישי. תמורת 2-3 אלף רובל לפי מספר טלפון הם מספקים מידע על מספר הכרטיס והפעולות בו. המחירים לנתוני הדרכון גבוהים יותר - מ -5 אלף. הם אפילו מוכרים סריקות של דפי דרכון, מדיניות SNILS, TIN.
מומחים לאבטחת מידע מדברים על דליפת מידע דרך עובדי סברבנק. אולי, הפרקליטות תהיה מעורבת בקרוב בקישור הראשוני בתוכנית הפלילית הזו.
חברת DeviceLock, המפתחת תוכנה להגנה על נתונים אישיים, הודיעה בעבר על גניבת מידע אודות לקוחות בנקים גדולים אחרים ברוסיה.
באשר למספר האמיתי של סברבנק, ממנו מתקבלות השיחות, הבנק יעץ ליצור קשר עם מפעילי הסלולר לקבלת הערות. לדברי מומחים, ניתן לזייף את מספר הטלפון באמצעות תוכניות מיוחדות.אפשר גם מבחינה טכנית לעבור מקו סברבנק אמיתי, אך הרמאים לא יכולים ליירט שיחה נכנסת. מפעילי הסלולר מצידם חוסמים זיוף של מספרים כמו 900 או 8-800.
הוראות בטיחות
בתגובה לתלונות רבות, סברבנק הזכירה ללקוחות כללים פשוטים כיצד להגן על עצמם מפני פריצות הרמאים. אחד החששות העיקריים הוא שעובדי מוסד פיננסי כמעט אף פעם לא מתקשרים לאנשים בעצמם. לרוב, הם חוסמים אוטומטית כרטיסים במקרה של פעולות חשודות ומחכים לבעלים שייצור קשר על ידי פנייה לסניף מוסד האשראי באופן אישי או בטלפון.
כפי שצוין קודם, הרמאים יכולים לזייף מספר שיחה יוצאת, אך הם אינם יכולים ליירט שיחה נכנסת. לכן, אתה תמיד צריך להתקשר בעצמך לשירות התמיכה של הבנק.
Sberbank שוב מזכירה כי לעולם אסור למסור את פרטי הכרטיס, מילות הקוד, תוכן ה- SMS או הסיסמאות החד פעמיות. בחשד קל ביותר, עדיף לסיים את השיחה.
למרות הפרסום הנרחב, הבנק המרכזי רק צופה במצב. לטענת ההנהלה, אין סיבה לפאניקה, והבעיה לא נפוצה. כמו כל מוסד אשראי, סברבנק מעדכן כל העת מערכות פיקוח קדמיות שמטרתן להעריך ולעקוב אחר עסקאות פיננסיות חשודות.
