מערכת המיסוי הפשוטה (STS) היא משטר מס מיוחד שהונהג ברוסיה בשנת 2012. כיום הוא המשטר הפופולרי ביותר בקרב עסקים קטנים ובינוניים, בשל יתרונותיו הטבועים בכך.
תנאי השימוש במערכת המס הפשוטה
מטרת פיתוח מערכת המיסוי הפשוטה הייתה להפחית את נטל המס על עסקים, וכן להקל על חשבונאות. כדי להחיל את מערכת המס הפשוטה, על יזם או ארגון יחיד להגיש בקשת התראה בעת רישום עסק חדש ניתן גם לעבור למערכת המס הפשוטה ממשטר מס אחר (מ- OSNO או UTII) עד ה- 31 בדצמבר של השנה הקודמת.
כדי להחיל את מערכת המס הפשוטה, על יזם או ארגון יחיד לעמוד במספר תנאים. מספר העובדים לא יעלה על 100 אנשים, ההכנסה השנתית צריכה להיות פחות מ- 60 מיליון רובל, והערך השיורי של רכוש קבוע - עד 100 מיליון רובל. חל איסור ליישם את שיטת המס הפשוטה וארגונים עם חלק בהן של חברות אחרות של יותר מ- 25% וכן על חברות עם סניפים.
נושאי ומטרות מיסוי לפי מערכת המס הפשוטה
כמו כל משטר מיסים אחר, ל- STS יש מושאים ונושאים משלה.
יזמים וארגונים בודדים שעברו אליה על פי הנוהל שנקבע יכולים לשמש כנושאים של מערכת המס הפשוטה. יחד עם זאת, השימוש במערכת המס הפשוטה אינו זמין למספר משתתפי שוק. ביניהם בנקים, חברות ביטוח, קרנות פנסיה פרטיות, בתי משכון, מתווכים, קרנות השקעה, נוטריונים. כמו כן, הגישה לשימוש במערכת המס הפשוטה סגורה לחברות הפועלות בענף הכרייה ובעסקי ההימורים.
החקיקה קובעת שני סוגים של מושאי מיסוי - הכנסה (שיעור המס הוא 6%), וכן הכנסה מופחתת בהוצאות (שיעור ברירת המחדל הוא 15%). משלם המסים יכול לבחור לעצמו את משטר המס האופטימלי.
בסיס מס על פי שיטת המס הפשוטה
במקרה של אובייקט מס, ההכנסה היא בסיס המס של התמורה, כל ההוצאות אינן נלקחות בחשבון. כאשר מיישמים את שיטת המס הפשוטה בשיעור של 6%, ניתן להפחית את המס על דמי הביטוח לקרנות חוץ תקציביות לשכירים, אך לא יותר ממחצית.
כאשר מושא המיסוי הוא הכנסה פחות הוצאות, לא הכנסות לוקחות בחשבון אלא רווח. העלויות מוגבלות בהחלט ויש להצדיקן ולתעד אותן כלכלית. יתר על כן, אם סכום המס המחושב נמוך מ -1% מסכום ההכנסה, אז יש לשלם מס מינימלי של 1%.
המס היחיד של שיטת המס הפשוטה מחושב כשיעור המס כפול בסיס המס. על הנישום לקבוע את סכום המס שישולם באופן עצמאי.
אם משלם מיסים משלב מספר משטרי מס (לדוגמה, STS ו- UTII), עליו לנהל רשומות חשבונאיות נפרדות.
תקופת המס של מערכת המס הפשוטה היא שנה. יחד עם זאת, במהלך השנה, הנישום מחויב לבצע תשלומי מס מראש עבור הרבעון הראשון, שישה חודשים ושלושה רבעונים. הם מחושבים על בסיס צבירה ומשולמים לא יאוחר מהיום ה -25 בחודש הראשון שלאחרי החודש המדווח.
