מרווח הרווח הוא אחד המרכיבים המרכזיים בניתוח מבצעי. מונח כלכלי זה משמש בשני אופנים: הכנסה שולית ואחד ממקורות הרווח לכיסוי עלויות קבועות.
הוראות
שלב 1
לצורך תכנון וחיזוי יעיל ביותר של הפעילות הפיננסית של הארגון, קביעת התוצאות העיקריות של הפעילות הכלכלית, כמו גם סקירה של התלות בהיקפי המכירות של המוצר הסופי בעלויות הייצור, נעשה שימוש בניתוח תפעולי.. אחד המרכיבים העיקריים במערכת התיישבות זו הוא מושג ההכנסה השולית.
שלב 2
המונח "הכנסה שולית" מופיע בתיאוריה הכלכלית בשני אופנים. זאת בשל המקור המקורי (באנגלית) של המילה עצמה - שולית. ראשית, משמעות המילה הזו היא "גבול, אולטימטיבי", כלומר מה נמצא על הגבול. שנית, שולי הוא הבדל, תנודה, ומכאן השימוש במונח במשמעות של "סכום כיסוי" או "שוליים". בטרמינולוגיה של שוק המניות, המרווח הוא ההבדל בשערי החליפין; עבור מיזם זה החלק מהרווח שנותר שמטרתו לכסות עלויות קבועות.
שלב 3
ההכנסות השוליות של עסק הן ההכנסות שנוצרות ממכירת יחידה נוספת של מוצר המיוצר. חלוקת העלויות לעלויות קבועות ומשתנות תלויה במפרט של כל חברה בודדת. באופן כללי, עלויות קבועות הן שכר דירה עבור הנחות, תשלום משכורות, אבטחה, מיסים וכו '. לפיכך, ההכנסה השולית היא אחד המרכיבים העיקריים ברווח הכולל של המיזם. ככל שההכנסה השולית גבוהה יותר, כך פיצוי גבוה יותר עבור עלויות קבועות, כך הרווח הנקי של החברה יהיה גבוה יותר.
שלב 4
הנוסחה לקביעת ההכנסה השולית נראית כך: MD = BH - PZ, כאשר BH הוא הרווח הנקי של החברה ממכירת מוצרים, PZ הוא קבוצה של עלויות משתנות. קיים גם המושג הכנסה שולית ספציפית, כלומר יחידת טובין שנמכרה: MD_ud = (BH - PZ) / V, כאשר V הוא נפח המוצרים שנמכרו.
שלב 5
בניתוח מבצעי קיים הרעיון של נקודת השוויון כביכול. זהו היקף מכירות כזה של מוצרי החברה אשר עלויות קבועות מכוסות במלואן על ידי הרווח שהתקבל. במקרה זה הכנסות המיזם הן אפסיות. משמעות הדבר היא כי סכום ההכנסה השולית שווה לסכום העלויות הקבועות.
שלב 6
נקודת האיזון היא האינדיקטור החשוב ביותר לפירעון החברה, למאזן הכספי שלה. ככל שהמדדים הפיננסיים מעל נקודת האיזון גבוהים יותר, כושר הפירעון של החברה והעודף נקרא מרווח הבטיחות הפיננסי.