נזילות היא היכולת של ארגון להמיר את נכסיה במזומן במועד. במילים אחרות, זהו השיעור בו נכס המשרד נמכר במחירי שוק או יכולתו להפוך לכסף.
הוראות
שלב 1
ישנן נזילות מאוד (מזומנים והשקעות פיננסיות קצרות טווח), מימוש מהיר (חשבונות דחופים), מימוש איטי (חשבונות חייבים על פני 12 חודשים ונכסים במחזור אחר), כמו גם נכסים קשים למכירה (לא שוטפים). הקטגוריה שלהם נקבעת בהתאם כמה במהירות ובקלות אתה יכול להשיג את מלוא התמורה שלהם עבור הנכס.
שלב 2
בעת קביעת הנזילות של מיזם, משתמשים במספר מקדמים המאפשרים לנו להסיק באיזו מהירות הוא מסוגל למכור חלק מהנכס על מנת לשלם חוב לזמן קצר.
שלב 3
יחס הנזילות השוטף מחושב כיחס הנכסים השוטפים השוטפים וההתחייבויות השוטפות. במקרה זה, נכסים שוטפים מובנים כסכום הנכסים השוטפים בניכוי חייבים לטווח ארוך, כלומר. תשלומים עליהם צפויים לא לפני 12 חודשים. יחס זה מאפשר לנו להסיק האם החברה מסוגלת לשלם את התחייבויותיה לטווח הקצר באמצעות מכירת נכסים שוטפים. הערך הסטנדרטי של יחס הנזילות הנוכחי הוא 2 ומעלה.
שלב 4
יחס הנזילות המהיר (הדחוף) מוגדר כיחס הנכסים הנזילים ביותר להתחייבויות המשרד לטווח הקצר. במקרה זה, נכסים נזילים מאוד מובנים כמזומנים בדלפק המזומנים של הארגון ובחשבונות בנק, השקעות פיננסיות לטווח קצר, כמו גם חשבונות דחופים. הערך הנורמטיבי של מקדם זה אינו פחות מ -1. זה מראה עד כמה החברה מצליחה לשלם את חובותיה לטווח הקצר במקרה של קשיים אפשריים במכירת מוצרים מוגמרים.
שלב 5
יחס הנזילות המוחלט שווה ליחס המזומנים וההשקעות הפיננסיות לטווח הקצר לבין ההתחייבויות לטווח הקצר של החברה. התקן ליחס זה הוא 0, 2. הוא מציין את המהירות שבה החברה יכולה להסדיר את התחייבויותיה השוטפות מבלי לנקוט במכירת מוצרים וגביית חייבים.
שלב 6
בהתבסס על יחסים אלה, ניתן להסיק מסקנות בדבר נזילות העסק. אם הם נמוכים משמעותית מהערכים הסטנדרטיים, זה מצביע על כך שהחברה לא יכולה להסדיר את התחייבויותיה השוטפות במועד, מה שאומר שיש סיכון פיננסי גדול עבור המלווה. ערכי המקדמים החורגים מהתקן עשויים להצביע על חלוקה לא רציונאלית של הון הארגון.
