הערכת האפקטיביות של מערכת הבנקאות בברית המועצות היא נושא מורכב, ובמובנים רבים פוליטיים, שאינו מוסיף שום פיתרון לפתרונה.
קרל מרקס, שחי באמצע המאה ה -19, תיאר את מערכת הבנקאות של ימיו כ"יצירה המיומנת והמושלמת ביותר שאליה בדרך כלל מוביל אופן הייצור הקפיטליסטי. " מערכת הבנקאות הסובייטית הייתה גם מיומנת בדרכה והייתה מושלמת לא פחות. למרות שזה שונה באופן משמעותי ממערכת הבנקאות של מדינות עם שוק חופשי פחות או יותר.
מאפייני מערכת הבנקאות הסובייטית
המערכת הבנקאית של ברית המועצות כללה מוסדות טריטוריאליים ומיוחדים של הבנק הממלכתי של ברית המועצות, שכל ההסדרים שאינם מזומנים והתשלומים ביניהם בוצעו באמצעות עסקאות בין סניפיות. העברת אמצעי התשלום נעשתה על ידי העברה מחשבון אחד למשנהו על פי "צווי זיכרון" (משהו בין צו תשלום לבקשת תשלום) או על ידי קיזוז תביעות הדדיות (סליקה מודרנית).
האקדמיה הסובייטית גלושקוב פיתחה פרויקט לאיסוף מידע כלכלי מכל רחבי הארץ וניהול כלכלת ברית המועצות באמצעות מחשבים (כלכלת סייבר). אבל פרסטרויקה מנע מהרעיון הגרנדיוזי הזה להפוך למציאות.
למפעלים ולמוסדות סובייטים היו מזומנים בדלפק המזומנים שלהם בגבולות שנקבעו מראש, ויכלו גם להשתמש בכסף מהתמורה בגבולות מסוימים שנקבעו מדי שנה על ידי בנק המדינה של ברית המועצות בהשתתפות ראשי הארגונים. גודל וכיוון היעד של היקף המזומנים מבנק המדינה או משיכת מזומנים ממחזור, תוקנו באופן רבעוני. בעת עריכת תכניות מזומנים נאלצו מוסדות בנק המדינה לנתח היטב את התוצאה מביצוע התוכנית ועל בסיס ניתוח זה לפתח הצעות להבטחת האיזון הנכון בין ההכנסה וההוצאה של האוכלוסייה, להפחתת הנפקת כסף חדש או הגדלת סכום הכסף שנמשך ממחזור הדם.
סברבנק (אז בנק בבעלות ממשלתית מלאה) עבד ישירות עם האוכלוסייה, והיה, אולי, הכי אמין בעולם, שכן כל פעולות ובטיחות הפיקדונות הובטחה על ידי המדינה הסובייטית.
פירושם של מאפיינים אלה ואחרים היה קצב האינפלציה בברית המועצות נמוך ביותר. ובפועל זה יצא ככה. בנוסף (ואפילו בפיקוח קפדני של גופי הסובייטים הפנימיים הסובייטים), תכנית כזו שללה למעשה הכנסת (או אפשרות של קיום קצר לפחות) לפחות לפשע כלשהו במגזר הבנקאי.
התכונה הנחשבת הבטיחה גם יציבות גבוהה וחלוקה יעילה למדי של כספים בין מגזרי המשק.
תְפוּקָה
החסרונות של מערכת הבנקאות בברית המועצות כוללים את העובדה שאפקטיביות עבודתה תלויה באופן ישיר ביעילותם של המנהיגים הסובייטים ששלטו במדינה. תחת לנין, סטלין, ברז'נייב, אנדרופוב, היא עבדה הכי טוב.
באופן כללי, ניתן לקרוא למערכת הבנקאות הסובייטית יעילה למדי. צריך גם לקחת בחשבון שזה עזר להשיג את המטרה לא של שוק, אלא של כלכלה מתוכננת. לכן היא התמודדה עם המשימות שהוקצו בצורה טובה מאוד. המערכת הבנקאית הייתה אמינה מאוד, כלכלית וגם כלכלית. גם ההגנה מפני הכנסת גורמים עבריינים הייתה במיטבה. אין אנלוגים למערכת בנקאית סובייטית שכזו עד היום. עם זאת, אם אנו להחיות את זה, אז שום דבר לא יישאר מכלכלת השוק והשווקים הפיננסיים בארצנו. טוב או רע - נושא לכתבה נפרדת.
