כספי נייר נכנסו לחיי החברה האנושית במשך זמן רב. הם נוחים מאוד בהשוואה למטבעות כבדים. דף נייר קטן עם תמונות המודפסות במספרים מחליף מספר עצום של מטבעות. פיסות כסף עבות הן אחד הפטישים של זמננו, חלק מחלום האדם על "חיים נורמליים".
ההיסטוריה של כסף הנייר, כמו נייר באופן כללי, מתחילה בסין. במאה ה -8 לספירה, המדינה הסינית החלה להדפיס כספי נייר שניתן היה להחליף למטבעות. הודות לפליטה בלתי מבוקרת של כסף לא מאובטח, התרחשה קריסה כלכלית, ואנשי סין איבדו עניין בכספי נייר במשך זמן רב.
עוד לפני הופעת כספי הנייר בסין, התחייבויות החוב נפוצו במזרח התיכון. ככל הנראה הם הגיעו לשם ממצרים העתיקה. העולם הקדום החזיק במערכת רחבה ומסועפת של חובות חוב, תקבולים נושאים החליפו לעתים קרובות כסף, אם כי לא הייתה להם הגנה או אחידות.
לאחר הופעתה של אוכלוסייה יהודית גדולה באירופה, השתרשה שם גם מערכת הקבלות והשטרות המזרח תיכונית (הידועה גם כעתיקה). סוחרים ושומרי יהודים השתמשו במערכת המוכרת להם, והאוכלוסייה המקומית לא יכלה שלא לשים לב לכך וללוות דרך חישוב כל כך נוחה.
כספי הנייר הראשונים ביבשת אירופה הופיעו במאה ה -16 בליידן ההולנדית במהלך המצור על העיר והיו אמורים להחליף כסף. כספי הנייר האירופיים הראשונים בצורה המוכרת לנו הונפקו בשנת 1661 בשבדיה. באותה מאה הוציאו הבריטים גם את השטרות שלהם. כספי נייר אירופיים שילבו למעשה את היתרונות של כסף נייר סיני (אחידות) וחובות חוב (פליטה מוגבלת, בגיבוי עם מתכות יקרות).
ברוסיה הופיעו כספי נייר לראשונה תחת פיטר השלישי, אך רק תחת קתרין השנייה הם עלו למחזור. הקיסרית הקימה שני בנקים בערים הרוסיות הגדולות ביותר - מוסקבה וסנט פטרסבורג. אלה היו דפי נייר מדגימה אחת, המודפסים בדיו שחורה, מעט דומים לכסף מודרני. יחד עם זאת, כבר הייתה להם הגנה בצורת סימני מים.
כספי הנייר רכשו את צורתם המוכרת רק במאה ה -19. או אז הופיעו על השטרות מספרים בודדים וציור מקורי.
