הרווח הוא עודף ההכנסה על פני עלויות הייצור ממכירת כל טובין ושירותים. זהו אחד המדדים החשובים יותר לתוצאות פיננסיות בפעילות הכלכלית של חברות. זה מחושב בצורה של ההפרש בין התמורה ממכירת המוצר לבין סכום העלויות של גורמי ייצור מסוימים במונחים כספיים.
הוראות
שלב 1
ניתן לחלק את הרווח לכללי (ברוטו), נטו, חשבונאי וכלכלי. הרווח הגולמי (סך הכל, מאזן) הוא ההפרש בין המכירה לעלות המוצרים או השירותים שנמכרו. עבור קמעונאים, הרווח הכולל הוא ההכנסות פחות הערך של כל המוצרים שנמכרו.
שלב 2
הרווח הנקי הוא חלק מהרווח המאזני של החברה שנותר לרשותה לאחר מיסים, ניכויים, עמלות ותשלומים הכרחיים אחרים לתקציב. רווח זה משמש להגדלת ההון החוזר של החברה, צורות עתודות, כספים והשקעה מחדש בייצור.
בהתבסס על היקף הרווח הנקי נצברים דיבידנדים לבעלי המניות של החברה. יתר על כן, נפחו תלוי ישירות ברווח הגולמי, כמו גם בסכום המסים.
שלב 3
רווח חשבונאי מוגדר כהפרש בין התמורה מהמכירה (כמות המכירות) לבין ההוצאות (עלויות) של המשרד.
שלב 4
רווח כלכלי הוא החלק ברווח הנקי שנותר בארגון לאחר ניכוי כל העלויות שנגרמו, כולל עלות ההזדמנות להקצאת הון לבעלים. יחד עם זאת, במקרה של ערך שלילי של שווי הרווח הכלכלי, יש גרסה של יציאת החברה מהשוק. ניתן להגדיר אותו כהפרש בין רווחיות ערך ההון המושקע לבין עלותו הממוצעת המשוקללת, כפול ערכו.
רווח מסוג זה מאפשר לך להשוות את ההחזר על ההון המושקע של החברה עם התשואה המינימלית הנדרשת בכדי לעמוד בציפיות המשקיעים, וכן לבטא את תוצאת ההפרש ביחידות המוניטריות.
שלב 5
הרווח הכלכלי שונה ממדד המבטא רווח חשבונאי רק בכך שקביעתו מביאה בחשבון את שווי כל ההתחייבויות ארוכות הטווח והאחרות. כלומר, הרווח החשבונאי גדול מהרווח הכלכלי בכמות עלויות ההזדמנות או עלויות ההזדמנויות שנדחו.