הנזק שנגרם ליחיד או לגוף משפטי יכול להיות מהותי, והוא נקרא נזק. זה מתבטא בצמצום רכושו של הנפגע או המיזם כתוצאה מפגיעה בהטבות בלתי מוחשיות או בפגיעה בזכויות מהותיות. הנזק נקבע על בסיס ההשלכות של הפרת ההתחייבויות החוזיות. אותה הפרה במקרים שונים גורמת לתוצאות שונות, וגם הפרות שונות יכולות לגרום לאותה תוצאה.
זה הכרחי
לימוד החוזה שנכרת וקביעת סכום הנזק, תלוי במצב
הוראות
שלב 1
כאשר הנפגע סבל מכמה סוגים של הפסדים, נקבע כל סוג נזק בנפרד ואז מסוכם. עם זאת, בעת כריתת הסכם, לצדדים הזכות לקבוע את הליך קביעת סכום ההפסדים שיש להחזירם במקרה של הפרה של התנאים על פי שיקול דעתם. זה יכול להיות סכום חד פעמי או קביעת הסכום, בהתאם לתקופת הפרת החוזה וכמות המחדל.
שלב 2
במקרה של הפסקת ייצור ובמקרה של עלויות שכר נוספות, העלויות מחושבות כסכום התשלומים והתשלומים הנוספים בגין השבתה ועבודה בחגים ובסופי שבוע, כמו גם תשלומים נוספים במקרה שעובד יעבור לעבודה נמוכה יותר. -משרה בתשלום, עלות תשלומי חופשה.
שלב 3
אם היקף הייצור או המכירה של מוצרים פוחת, הרי שהרווח שלא נצבר מחושב כהפרש בין עלות יחידת ייצור אחת למחיר כפול מספר המוצרים שלא נמכרו או שלא הופקו עקב הפרה של ההתחייבויות החוזיות. מספר המוצרים נקבע בהתאם למצב: או על ידי חלוקת נפח המוצרים בשיעור צריכתו למוצר אחד, או, במקרה של זמן השבתה, על ידי הכפלת התפוקה השעתית של קטע הסרק בזמן הסרק.
שלב 4
סכום הנזק מורכב מאיבוד רווחים כתוצאה מירידה במכירות או בהיקף המוצרים, ללא קשר לתכנית הרווח הכוללת. כלומר, אם הארגון הצליח לייצר מוצרים בעצמו, למרות הפרות התנאים החוזיים מצד הספק, הספק עדיין מחויב להחזיר את הרווח האבוד.
שלב 5
גובה הנזק נקבע כסכום של כל העונשים בגין מחסור במוצרים עד לנקודה הסופית, כלומר לצרכן. העלייה בסכום ההוצאות עקב ירידה במספר המוצרים המיוצרים מחושבת ככפול סכום ההוצאה במספר המוצרים שלא שוחררו עקב הפרה של תנאי החוזה.
