בעת ניתוח היעילות של הארגון, אחד המקומות העיקריים תופס רווחיות. זהו שימוש כזה במשאבים פיננסיים ומהותיים בהם הארגון מרוויח כאשר כל העלויות מכוסות.
הוראות
שלב 1
בעת ניתוח הרווחיות של הארגון מחושבים מספר מקדמים. המדד החשוב ביותר כאן הוא התשואה על הנכסים. הוא מוגדר כרווח שנותר לרשות המשרד חלקי שווי הנכס הממוצע. לפי רמת המדד הזה, ניתן לשפוט את הרווח שמקבל הארגון מכל רובל שהועבר לנכסים.
שלב 2
רווחיות המוצרים, או הרווחיות של פעילויות הייצור, מוגדרים כיחס הרווח שנותר לרשות המפעל לבין העלות הכוללת של טובין שנמכרו. במקום רווח נקי, בעת חישוב אינדיקטור זה, ניתן להשתמש ברווח ממכירת מוצרים. רווחיות המוצרים מראה כמה רווח מקבל הארגון מכל רובל עלויות המושקע בייצור ובמכירות. ניתן לחשב אינדיקטור זה הן עבור הארגון כולו והן עבור חטיבותיו או סוגי המוצרים האישיים שלו.
שלב 3
אינדיקטור נוסף לרווחיות הוא התשואה על המכירות. הוא מחושב כיחס הרווח של הארגון ממכירת מוצרים לבין הכנסות המכירה. אינדיקטור זה נותן מושג לגבי חלק הרווח בהיקף התמורה ממכירות. התשואה על המכירות נקראת גם שיעור התשואה.
שלב 4
רמת ההחזר על ההשקעה מבטאת את יעילות השימוש בכספים שהושקעו בפיתוח מיזם נתון. אינדיקטור זה מחושב כיחס הרווח לפני מס לסך המאזן בניכוי התחייבויות לזמן קצר.
שלב 5
מקום משמעותי בניתוח הרווחיות תופס את התשואה להון. הוא מוגדר כרווח שנותר לרשות המפעל חלקי סכום ההון העצמי. אם נשווה אינדיקטור זה לרמת התשואה על הנכסים, נוכל להסיק לגבי יעילות השימוש בארגון במינוף פיננסי (הלוואות והלוואות) במטרה להגביר את רמת הרווחיות.
