יש לקחת כסף שאול מאדם פרטי עם ביצוע חובה של הסכם הלוואה או קבלה רגילה. יש לציין כי בעת הגשת בקשה להלוואה על ידי עריכת קבלה, היחסים עם המלווה יוסדרו לפי הוראות החוק האזרחי.
אנשים רבים מעדיפים הלוואות בנקאיות על פני הלוואות רגילות בין יחידים, המאפשרות לך להשיג במהירות ובלי טרחה רבה את סכום הכסף הדרוש, לא ייווצרו עלויות מיותרות לתשלום עמלות וריבית. המלווים במקרה זה נמצאים בדרך כלל בקרב חברים או משקיעים פרטיים. במקרה הראשון, הלווה יכול אפילו להסכים על הלוואה ללא ריבית, כאשר בשנייה יהיה עליה לשלם ריבית, אשר ברוב המקרים עולה באופן משמעותי על שיעורי ההלוואות הבנקאיות. הנושא העיקרי של לווים ומלווים הוא תכנון נכון של היחסים הרלוונטיים, שנועד להבטיח את שני הצדדים מצרות.
כיצד לערוך הסכם הלוואה?
הסכם הלוואה עם יחיד חייב להיסכם בצורה כתובה ופשוטה בכל המקרים בהם סכום הכספים שהועברו עולה על אלף רובל. לצד ההסכם נערכת בדרך כלל קבלה המאשרת את העברת הסכום המוסכם בפועל מהמלווה ללווה. המחוקק מאפשר לצדדים למסד יחסים מסוג זה עם קבלה אחת, אולם במקרה זה, הלווה והמלווה נשללים מהאפשרות לספק תנאים נוספים (למשל, לבסס ריבית לשימוש בכספים). לכן, רק כללים משפטיים אזרחיים יחולו על הלוואה כזו. אתה יכול להגביל את עצמך לקבלה כאשר כסף מושאל מקרובי משפחה, חברים או מכרים.
מה צריך לקבוע בהסכם ההלוואה?
בהסכם ההלוואה בין יחידים חובה לקבוע את גובה התשלום בגין השימוש בכספים. אז ההלוואה תיחשב אוטומטית ללא ריבית רק אם גודלה אינו עולה על חמשת אלפים רובל. עם העברת סכום גדול יותר של כספים, ייצברו ריביות על סכום ההלוואה, אם הצדדים לא הסכימו על תנאי זה בהסכם. סכום הריבית שנצברה אוטומטית שווה לשיעור מימון מחדש הנוכחי. תנאי חשוב נוסף שמומלץ לקבוע בהסכם ההלוואה הוא אופיו הממוקד. לעתים קרובות, כסף מועבר למטרה מסוימת, שהפרתו על ידי הלווה עשויה להפוך לבסיס המלווה לתבוע את הסכום שהועבר לפני תום החוזה. קשה למדי להסכים על כל התנאים המפורטים בקבלה רגילה, ולכן במידת הצורך מומלץ לערוך הסכם הלוואה מן המניין עם אדם פרטי.