ניתן לראות בחיסכון בכסף מנקודת המבט של היווצרות העצמאות הכלכלית של יחיד וכאחד הגורמים המספקים עתודה לפירעון הכספי של המדינה.
חסכון כאינדיקטור לעושר האדם
עושר הוא מושג כלכלי המאפיין את מצבו הכלכלי של ביטחון האדם. כושר הפירעון הפיננסי נובע מכך שאדם יכול לבצע את כל התשלומים הדרושים ויש לו סכום מספיק של כספים לכך. כושר פירעון מוגדר גם כיכולת של אדם בכל עת למלא באופן מלא את התחייבויותיו הכספיות כלפי הממשלה והמוסדות הפיננסיים. התחייבויות אלה כוללות, למשל, תשלומי אשראי ומס.
חיסכון הוא סכום הכסף שנצבר (חסוך) שאינו מעורב בתשלומים שוטפים ובמחזור הכסף של אדם. החיסכון נקבע על פי ההפרש בין הכנסתו האמיתית של האדם לבין גובה הוצאות הצריכה שלו. הכספים שנחסכו הם לרוב ערך מצטבר ומהווים נכס פיננסי.
האוכלוסייה נוהגת לצבור חסכונות למטרות הבאות:
- תכנון בעתיד רכישת מוצר או שירות יקרים (רכב, נדל ן, חבילת נסיעות וכו ');
- הקמת עתודה לפנסיה ורפואה משלה;
- מתן כספים לאירוע חיים חשוב בעתיד (חתונה, מעבר דירה);
- הרווח מהפקדות.
ניתן להשתמש בחיסכון גם לשילובם במחזור וליצור רווחים. הם משמשים לרכישת ניירות ערך של מכשירים אחרים בשוק המניות.
חיסכון כמדד לכדאיות החברה והמדינה
חיסכון במזומן הוא תופעה כלכלית מיוחדת מכיוון שכן מהווים אינדיקטור לרמת החיים של האוכלוסייה. הם מפגינים יציבות פיננסית ויכולתם של אנשים לשמור על עושרם לטווח הארוך.
מנקודת המבט של כלכלת המדינה ניתן לראות את כמות החיסכון של האוכלוסייה כמשאב להתפתחות כלכלית ואחד הגורמים המספקים את רווחתה הכלכלית של המדינה. ניתן להשקיע חיסכון בתזרים המזומנים של ארגונים ובכך ליצור תמריצים נוספים לפיתוח. בהשתתפות במחזור הכסף של מוסדות פיננסיים, החיסכון משמש כמקור כספי להלוואות לגופים כלכליים, המהווים תמיכה לעסקים קטנים ובינוניים. חיסכון יכול להיות גם מקור השקעה ברעיונות עסקיים חדשים.
