המעסיק מחויב לפצות את העובד בגין חופשה שלא נוצלה עם פיטוריו, או לבקשתו. ידיעת נוהל חישוב הפיצויים יכולה להועיל הן למעסיק והן לעובד לבדיקת נכונות הסכומים ששולמו.
זה הכרחי
- - מחשבון;
- - מידע על גובה התשלומים לעובד לתקופת החיוב;
- - מידע על מספר הימים והחודשים שעבדו.
הוראות
שלב 1
הפיצוי ישולם בשני מקרים: בפיטורים ובמקום חופשה נוספת (מעל 28 יום). במקרה האחרון, אתה זקוק להצהרה בכתב מהעובד עם בקשה לשלם את סכום הכסף במקום חופשה. כדי לחשב פיצוי בגין חופשה שלא נוצלה עם הפיטורים, עליך לחשב ברצף את סכום התשלומים לעובד, תקופת החיוב, השכר היומי הממוצע ומספר ימי החופשה שלא נוצלו.
שלב 2
תשלומים הנלקחים בחשבון בעת חישוב הרווחים הממוצעים, בנוסף לשכר העבודה, כוללים בונוסים, קצבאות שונות ומקדמים שנצברים בתנאי עבודה קשים. צריך לסכם את כולם.
שלב 3
כדי לחשב את השכר היומי הממוצע, יש לחלק את סכום התשלומים שהתקבל על ידי 12 (מספר החודשים בשנה, אם החישוב הוא לכל התקופה) ולמספר הממוצע של הימים הקלנדריים 29, 3. נוסחה זו היא משמש אם העובד עבד בחברה לפחות 11 חודשים. ואז הוא יכול לצפות לקבל דמי חופשה שנתיים.
שלב 4
כעת יש להכפיל את הרווחים היומיים הממוצעים שהתקבלו במספר ימי החופשה המתוגמלים. זה בדרך כלל 28 יום.
שלב 5
ככלל, הקשיים העיקריים מתעוררים בחישוב הפיצוי בגין חופשה שלא נוצלה לתקופה לא שלמה. לדוגמא, אם עובד עבד 10 חודשים ו -16 יום. במקרה זה, פיצויי חופשה משולמים ביחס למספר הימים בחודשי העבודה. העודף (16 יום בדוגמה) מעוגל לחודש שלם, שכן מדובר ביותר מחצי חודש. אם הם פחות מחצי חודש, יש לכלול אותם בחישובים.
שלב 6
הפיצוי בגין חופשה שלא נוצלה לתקופה לא שלמה מחושב בגובה הרווח הממוצע למשך 2, 33 יום (הערך מחושב כיחס בין 28 יום ל -12 חודשים) עבור כל חודש עבודה. ניתן לייצג את הנוסחה לחישוב כ ((הכנסות העובד לתקופת החיוב / 29, 3) / (12 * 2, 33 * מספר החודשים המלאים שעובד)).
