יש צורך בחשבונאות עלויות בייצור לא רק לקביעת עלות הייצור ולמיסוי. ניתוח עלויות מאפשר לך לתכנן מלאי של חומרי גלם וחומרים, ומאפשר גם להעריך את יעילות תהליך הייצור.
הוראות
שלב 1
הדרישות העיקריות לחשבונאות עלויות בייצור: שלמות ואמינות, תוקף ייחוס העלויות לתקופת דיווח זו ויציבות המתודולוגיה בה נעשה שימוש.
שלב 2
מרכיבי עלות כוללים את עלות החומרים וחומרי הגלם, עלויות האנרגיה. קבוצות אחרות של רכיבי עלות: שכר ותרומות סוציאליות מחשבון השכר, פחת והוצאות אחרות. הארגון קובע פריטי עלות באופן עצמאי בהתאם לחוקקים רגולטוריים וכללי חשבונאות.
שלב 3
לצורך חשבונאות עלויות נעשה שימוש בחשבונות 20 "ייצור ראשי", 23 "ייצור עזר" ו- 26 "הוצאות עסק כלליות". לצורך התחשבות במוצרים פגומים נעשה שימוש בחשבון 28 "ליקויים בייצור".
שלב 4
חשבון 20 "הפקה ראשית" - פעיל. חיוב החשבון משקף את העלויות לפי פריט, האשראי - התפוקה. יתרת החיוב של חשבון 20 פירושה נוכחות של עבודה בתהליך. חשבונות המשנה הדרושים נפתחים לחשבון.
שלב 5
חשבון 23 "ייצור עזר" - פעיל, מחושב. תוך חודש הוא מולא ברישומי חיוב המבוססים על מסמכים ראשוניים מזיכוי חשבונות שוטפים ומהותיים. בסוף החודש מחולקים עלויות ייצור העזר בין צרכני השירותים.
שלב 6
חשבון 26 "הוצאות כלליות" - פעיל. אין לה יתרה, שכן העלויות הרשומות בחשבון 26 מחולקות בסוף כל תקופת דיווח בהתאם להנחיות הענף.
שלב 7
חשבון 28 "פגם בייצור" - פעיל, סינתטי. חיוב החשבון משקף את עלות המוצרים הפגומים (נישואין בלתי ניתנים לתיקון) או את עלות תיקון הנישואין. האשראי מחשב לסכומים המפחיתים את הנישואין: ניכויים מהעובדים האשמים או מספקי חומרי גלם לקויים. יתרת החשבון היא סכום ההפסדים. החשבון נסגר על ידי העברת היתרה לעלות הייצור.
