לכל מוצר בשוק יש אופי כפול של המחיר, שנקבע הן בשלב הייצור והן בשלב חילופי הסחורות. המשמעות היא שהמוצר משלב את ערך השימוש והחלפה. כדאי להבין מהם המאפיינים הללו.
ערך צרכני
למוצרים בשוק ישנם יתרונות מסוימים עבור הצרכן. התועלת הזו אינה קבועה, היא אינדיבידואלית לכולם. כמובן שהתועלת של יומן חדש לילד בית ספר גבוהה מאין כמוה לפנסיונר. לכן לכל מוצר יש קודם כל ערך צרכני.
ניתן להבין את השירות כאן כיכולת של מוצר לספק את צרכי הצרכן, ולכן הוא בוחר לעצמו מוצר עם מכלול המאפיינים שיהיה נוח לו.
ערך חליפין
מאפיין זה של המוצר רלוונטי לא פחות מכפי שהיה לפני כמה אלפי שנים. באותם זמנים רחוקים, לא היו יחידות מוניטריות אוניברסליות, ולכן, כל מוצר הושווה למוצר אחר. לדוגמא, ליטר שמן זית יכול לעלות שני ליטר יין וכו '. במילים אחרות, היכולת של סחורה להחליף לאחרים טמונה בערך ההחלפה שלה.
עם התפתחות קשרי שוק, גלובליזציה וכו '. האנושות הייתה צריכה להחזיק סחורה שניתן להחיל את ערך החליפין שלה על כולם. בתחילה הופיעו במחזור מטבעות זהב, כסף וברונזה, וזה די הגיוני, מכיוון שאלו היו מתכות נדירות וקשות לכרייה. אך צרכי האנושות הלכו וגברו, ומתכות יקרות פחתו וירדו. לכן הוחלט לשוות את עלות שטרות הנייר לערך הזהב. עתודות הזהב של מדינה זו או אחרת הושוו למחיר של מספר שטרות מסוים.
זה לא יכול היה להימשך זמן רב, מכיוון שרזרבות הזהב פחתו, מה שהוביל לירידות ערך, פיחות ואינפלציה של כסף במדינות עם עתודות זהב מוגבלות. לכן, בשנת 1976 אומצה מערכת מוניטרית ופיננסית חדשה, לפיה הושוו מטבעות כספיים במחירם למטבעות של מדינות אחרות.
בחזרה לשורשים
לאחר 1976 מערכת הזהב-מוניטרית העולמית הגיעה למצב שלשטרות החלו להיות בעלי יכולת חליפין ביחס זה לזה. מדינות רבות התנגדו לכך, כולל ברית המועצות, אשר עתודות הזהב והמטבע חוץ היו השנייה רק לארצות הברית. כמובן שתפקיד הזהב בכלכלה העולמית נותר גבוה במיוחד, אך אם לפני הרפורמה היו לכסף גרגירים בערך הזהב, הרי שכיום הכסף נשלל מכך. אך בעזרתם תוכלו לקנות את אותה מתכת יקרה, מכיוון שמחיר שלה הולך וגדל משנה לשנה, מה שלא ניתן לומר על ערך השימוש בו.
