מחיר העלות פירושו העלויות הכספיות של הארגון, שמטרתן לשרת את עלויות הייצור השוטפות, כמו גם מכירת סחורות. בתורו, העלות המתוכננת היא עלות הייצור הממוצעת המשוערת לתקופת התכנון.
הוראות
שלב 1
העלות המתוכננת מורכבת מנורמות ההוצאות שהוצאו על הרכישה: חומרי גלם, חומרים, אנרגיה, דלק, עלויות עבודה, הפעלת ציוד וכמות ההוצאות לעבודה ארגונית על אחזקת הייצור. שיעורים אלה לתקופת התכנון נלקחים כממוצע.
שלב 2
ניתן לקבוע את העלות המתוכננת באמצעות חישובים טכניים וכלכליים של סכום ההוצאות לייצור טובין ומכירתם. בהתאם לטכנולוגיית הייצור משתמשים במספר אינדיקטורים המאפיינים את עלות הייצור.
שלב 3
כאשר מיוצר רק סוג מוצר אחד, עלות היחידה של מוצר זה מהווה אינדיקטור קובע לרמה, כמו גם לדינמיקה של עלויות לייצורו. בתורו, כדי לאפיין את עלות המוצרים השונים בתוכניות, משתמשים באינדיקטורים להפחתת עלויות בהשוואה לסחורות ועלויות לכל רובל אחד של מוצרים מיוצרים.
שלב 4
סכום העלויות לכל רובל מוצרים מחושב על סמך כמות העלויות שהוצאו על ייצור סחורות ביחס לערכן במחירים הסיטוניים של הארגון.
שלב 5
בעת חישוב העלות המתוכננת, יש להקפיד על הכללים הכלליים שנקבעו ואחידים לכל החברות. הם חשובים בתכנון וחשבונאות של עלות מוצרים מיוצרים.
שלב 6
ככלל, המשותף לכל סוגי התעשייה הוא ההליך לכלול בעלות הסחורה רק את העלויות הנלוות לפעילות ייצור לשחרור מוצרים. לכן, אי אפשר לכלול בעלות המתוכננת את העלויות שאינן קשורות לייצור מוצרים. לדוגמא העלויות הכרוכות בשירות כל צרכי משק בית של החברה (אחזקת דיור ושירותים קהילתיים).
שלב 7
העלות המתוכננת של התפוקה הכוללת הסחירה נקבעת על בסיס אינדיקטורים לגבי נפח הייצור של המוצרים והעלות המתוכננת לסוגיהם הספציפיים.
