הרווח של מיזם הוא מטרת עבודתו, התוצאה הסופית של פעילותו. חלוקת הרווחים בסוף השנה מתרחשת על פי שיקול דעתו של החברה. המטרות שלשמן הרווח הנקי שנותר לרשות ישות כלכלית כתוצאה מפעילותה יכולה להיקבע על ידי האמנה.
הוראות
שלב 1
כל מפעל מפנה את רווחיו, קודם כל, לתשלומים לתקציב ולקופות מחוץ לתקציב, ואז ליצירת קרן צריכה וקרן צבירה, צדקה ומטרות אחרות.
שלב 2
לאחר ששולמו כל תשלומי החובה (מיסים ועמלות), הרווח של גוף כלכלי משמש ליצירת קרן צבירה. הקמתה, כמו הקמת קרן צריכה, נקבעת על ידי המסמכים המרכיבים. קרן הצבירה נחוצה לפיתוח הבסיס המהותי והטכני של הארגון.
שלב 3
כספיו מושקעים בשיקום ציוד קיים, רכישת חדש, החזר הלוואות השקעה, אחזקת מתקנים חברתיים ותרבותיים וכו '. קרן הצבירה מעידה על היכולות הקיימות של הארגון להמשך בניית הבסיס החומרי.
שלב 4
קרן הצריכה היא הכספים שגוף כלכלי מפנה לתמריצים מהותיים לעובדים. הוא מוציא על בונוסים שנתיים ובונוסים, על תמריצים לעובדים, על מחיר, ארוחות, הטבות, תשלומים נוספים לפנסיונרים, תשלום ריבית על מניות (דיבידנדים).
שלב 5
בנוסף, הרווח הנקי של החברה מנותב לקרן העתודה. זוהי קרן שנועדה לשלם הכנסה על מניות ואג ח מועדפות למקרה שלגוף כלכלי אין מספיק כספים. בנוסף, החברה תשלם חשבונות שישולמו מקופת המילואים אם היא תפשט את הרגל.
שלב 6
כל מפעל מתכנן לחלק רווחים מדי שנה. לשם כך מנתחים נתונים על השימוש בפועל בכספים וכן יתרות בתחילת התקופה. מרבית החברות המסחריות מוציאות את רווחיהן על הקמת קרן הצבירה וקרן הצריכה, כ -30 ו -40 אחוז מהרווחים בהתאמה.
