נראה כי נכסים נטו הם מושג מופשט למדי, מכיוון שערכם נקבע רק על ידי חישוב - הם אינם קיימים פיזית בטבע. אולי זו הסיבה שרואי החשבון מאמינים כי חישובם כלל אינו הכרחי, וההצהרות המצורפות למאזן, בהן יש לציין, הן רק צורה נוספת.
תפיסה ומדידת נכסים נטו
נכסים נטו הוא מדד לשווי הנכסים שהחברה מחזיקה, המחושב מדי שנה. הם ההבדל בין הנכסים במאזן של החברה לבין התחייבויות החוב שלה. אם חוב המיזוג עולה על שווי הנכס, אינדיקטור הנכסים נטו נחשב לשלילי. בעת קביעת המצב הכספי של חברות כאלה, נעשה שימוש במושג כזה כמו חוסר רכוש.
הליך הערכת שווי הנכסים נטו נקבע בחוק ומתבצע תוך התחשבות בהוראות תקנות חשבונאיות ואחרות. לצורך הערכה זו, נעשה חישוב על בסיס הנתונים הכלולים בדוחות הכספיים.
הנכסים המשתתפים בחישוב כוללים נכסים לא שוטפים של החלק הראשון במאזן, וכן נכסים שוטפים הנמצאים בסעיף השני, למעט חובות על תרומות מייסדי החברה להון המורשה. מרשימת ההתחייבויות, התחייבויות לטווח קצר וארוך טווח להלוואות והלוואות, נלקחים בחשבון חשבונות לתשלום, עתודות להוצאות עתידיות והתחייבויות אחרות.
חברת המניות המשותפות מעריכה את רמה של מדד זה מדי רבעון, כמו גם בסוף השנה. מידע זה מוצג בדוחות ביניים ושנתיים.
שיטות להגדלת הנכסים נטו
הסיבות לאלו נוצרים מצבים בהם פעילותו של מיזם מתגלה כלא רווחית עשויה להיות שונה. בין הגורמים האובייקטיביים, העיקרי הוא מצב המשבר בשוק, ובין הגורמים הסובייקטיביים - השימוש בתוכניות מס כלשהן. פעילויות לא רווחיות יכולות להביא לחיסול המיזם.
ישנן מספר דרכים להגדיל את המדד לנכסים נטו.
אחת האפשרויות הנפוצות והקלות ביותר היא לשלם את תרומות המייסדים. חובם של המייסדים מצמצם את הנכסים המעורבים בחישוב, וכתוצאה מכך את המדד לגודל הנכסים נטו עצמו.
אפשרות נוספת עשויה להיות הגדלת ההון המורשה, המתבצעת עקב תרומות נוספות של חברי החברה או אנשים אחרים שהתקבלו לחברה זו. זה יכול להתרחש על ידי הגדלת שווי המניות הקיימות או הנפקת מניות נוספות, וכן באמצעות שערוך נכסים בלתי מוחשיים.
ניתן גם להגדיל אינדיקטור זה על ידי הגדלת הכנסות עתידיות. במקרה זה, החברה צריכה לבדוק התחייבויות שיכולות להיות כשירות כהכנסה עתידית.
אחת הדרכים היא צמצום הפסדים שלא נחשפו, וזאת על ידי מתן סיוע ללא תשלום לבעלי המניות. עם זאת, ניתנות עלויות מס בגין כמות הזרקות כאלה, שיכולות להגיע ל -20%.
