ממשלת בלארוס מעלה שוב את נושא העלאת גיל הפרישה. לרוב האוכלוסייה יש גישה שלילית לכך. למה?
נושא הרפורמה בפנסיה עולה שוב בבלארוס. העלאת גיל הפרישה במדינה החלה לפני יותר משנתיים. הממשלה נאלצה לנקוט בצעד כה לא פופולרי, מצד אחד, על ידי דרישות קרן המטבע הבינלאומית, ומצד שני על ידי המצב הדמוגרפי הקשה שהתפתח ברחבי חבר העמים לאחר שנות ה -90. ב- 11 באפריל 2016 חתם אלכסנדר לוקשנקו על צו "שיפור ההפרשה לפנסיה בתנאים הסוציו-דמוגרפיים המשתנים" על פי הגזירה החלה עלייה הדרגתית אך בלתי נמנעת בגיל הפרישה בבלארוס. גיל הפרישה המינימלי יעלה בשישה חודשים בכל שנה. אם לפני הרפורמה נשים פרשו מגיל 55 וגברים מגיל 60, אז עד שנת 2022 גיל הפרישה לנשים יגיע ל -58, ובגברים - 63 שנים. בנוסף, משך השירות הנדרש לקבלת קצבת זקנה עולה גם הוא 6 חודשים בכל חצי שנה. כיום הוא בן 16 וחצי. עד שנת 2025, משך השירות המינימלי אמור לעלות ל -20 שנה.
מה אנשים חושבים ומה אומרים מומחים
העלאת גיל הפרישה היא אחד הצעדים הלא פופולריים ביותר, ויחס האוכלוסייה לרפורמה זו קשה ביותר. על פי סקרי IISEPS, רק 19% מהאוכלוסייה בשנת 2016 הגיבה בחיוב לחידוש זה. 70% מהנשאלים העריכו את יוזמת הממשלה להגדיל את גיל הפרישה ואת משך השירות המינימלי. 11% התקשו לענות.
ניתן להבין את תגובת האנשים. רבים רואים עצמם מרומים מכיוון שהערבות החברתית של המדינה הופכת לשברירית יותר. רוב האנשים לא מתארים לעצמם כיצד הם יעבדו במלוא העוצמה, בגלל בעיות בריאותיות, שאחרי ציון הדרך של חמישים שנה, הרוב המכריע נחלש באופן ניכר. יש האומרים בוטה שרוב הפנסיונרים העתידיים פשוט אינם עומדים בגיל הפרישה של העידן החדש שקבעה המדינה. זה נכון במיוחד לגבי גברים, שעל פי הסטטיסטיקה מתים מוקדם יותר מנשים.
ניתוח המצב עם הרפורמה בפנסיה מאלץ את המדינה להעלות שוב את נושא העלאת גיל הפרישה. מתחים יופיעו מחדש בפנסיות תוך מספר שנים. מה הסיבה לכך?
הגידול באוכלוסיה מאז 2013 הוא תוצאה של התינוק הגדול של סוף שנות השמונים. בשנים הקרובות "הבור" הדמוגרפי יזכיר שוב את הבעיות. בנוסף, על פי תחזיות האו"ם, ברחבי העולם בשנים הקרובות יגדל מספר אוכלוסיית הנכים, ומספר האוכלוסייה הכשירה יפחת. "ההזדקנות" של אוכלוסיית העולם היא מציאות עצובה שיש להתחשב בה, אומרים מומחים רבים.
המשבר העולמי, שמרגיש את עצמו בתדירות גבוהה יותר ויותר, רק ילך ויחמיר. בנוסף, מומחים מצאו כי נכון לעכשיו, בממוצע, תוחלת החיים בפנסיה לנשים היא כ- 25 שנה, לגברים - רק 15. תומכי השוויון המגדרי מציעים להשוות את גיל הפרישה לגברים ונשים, ולקבוע את גיל הפרישה לכולם כבן 65.
חוסר שלמות של מנגנונים כלכליים
התגובה הרגזנית ביותר של העם נגרמת גם מכך שהמנגנונים הכלכליים של הרפורמה בפנסיה אינם מחושבים היטב. כמה חברי פרלמנט ומומחים ממליצים לאוכלוסייה לשקול מחדש את הוצאותיה, "לשנות את התנהגותם" ולהתחיל לחסוך לפנסיה מגיל צעיר. הצעות כאלה גורמות לחיוך אירוני אצל רוב האנשים. למה?
המעבר ממערכת פנסיה משלמת לממן לא יכול להסתיים תוך מספר שנים. מנגנונים כאלה משתנים זה עשרות שנים.בנוסף, אנשים רבים ששרדו את שנות ה -90 חוו חוויות שליליות ואינם סומכים על מוסדות החיסכון של המדינה, מחשש שהחסכון עלול "להישרף" כתוצאה מפשיטות רגל בבנקים או "להתמוסס" בתהליך האינפלציה.
פיקדונות לטווח ארוך הופכים ליעילים בגלל רמת האינפלציה הגבוהה וקרנות הפנסיה אינן מפותחות, אם לא חלשות ביותר. בכל מקרה, לדעת רוב הנשאלים, אין מנגנוני צבירה מהימנים המבטיחים את ביטחונם של המשאבים הכספיים המוקצים לזקנה בבלארוס כיום.
