במשך זמן רב אבותינו הרחוקים הסתדרו בלי כסף. הם השיגו את כל הדרוש לחיים על ידי ציד, חקלאות, איסוף או מיוצר על ידי כוחות הקהילה החמולה (השכנה) שלהם. עם זאת, עם התפתחות החברה ושיפור כלי העבודה, גדלו צרכי האנשים, והצורך נוצר באמצעי חילופי אוניברסלי כלשהו, איתו ניתן היה לרכוש מוצרים או מאמרים מחמולות אחרות, משפחות. אז הכסף הראשון החל להופיע בהדרגה.
מה שימש ככסף הראשון
אדם מודרני יודע מילדות שמזומן הוא שטרות נייר או מטבעות. בימי קדם הכל היה שונה. חפצים טבעיים או מלאכותיים שונים, שהיו ידועים לאנשים רבים, היו מבוקשים, וניתן היה לאחסן אותם גם זמן רב מבלי לאבד את תכונותיהם, ויכולים לשמש כסף.
האצטקים הקדומים, למשל, השתמשו בפולי קקאו ככסף, עמים רבים באפריקה - מלח, שבטי פולינזיה - קונכיות ים יפות, והסלבים הקדומים - עורות של חיות פרווה.
כשהאנושות הייתה ברמה נמוכה של התפתחות, כלכלה הקיום כביכול שררה. כלומר, כל מה שנחוץ לחיים הושג ומיוצר על ידי כוחות בני שבט מסוים או משפחה נפרדת. חילופי המוצרים, מוצרי העבודה שלהם עם חמולות או משפחות אחרות היו גם הם טבעיים. לדוגמה, במקום הדבש שנאסף מדבורי היער, אתה יכול לקבל עור שזוף.
לאחר מכן, חפצי מתכת החלו למלא את תפקיד הכסף בתדירות גבוהה יותר ויותר. בהדרגה החלו להטיל שטרות - מטבעות - מהמתכת המותכת. הם זכו במהירות להכרה. זהב הוערך במיוחד בשל העובדה שהוא אינו נפוץ בטבע וניתן לאחסן אותו לנצח.
איך באמת הפך כסף לכסף
עם הופעת המטבעות מספר הסוחרים גדל משמעותית. העשירים שבהם עשו נסיעות ארוכות למכירה וקנייה של סחורות. עם זאת, לקחת איתך כמות גדולה של כסף ממתכת לא היה קל (בגלל המשקל) ולא משתלם (אחרי הכל, הם תפסו את המקום בו הסחורה יכולה הייתה להיות). ואז מישהו יוזם עלה לראשונה על הרעיון: להשאיר את כספו לשמירה לאנשים עליהם הוא בוטח, ולקבל בתמורה התחייבות בכתב להחזיר את כל הסכום לפי דרישה. כך הופיעו הבנקאים הראשונים, שעסקו בכספי נייר - "התחייבויות".
עם הזמן החלו להציג חובות כתובות כאלה לתשלום לא רק לבנקאים שקיבלו כסף לשמירה, אלא גם לשותפיהם בערים אחרות.
עם התפתחות נוספת של החברה, נוצר הצורך בכסף נייר אמיתי, במקום בכסף מתכת. אחרי הכל, המטבעות היו כבדים ולא היו נוחים לאחסון. בנוסף נדרשה מתכת רבה לצרכי הייצור. בהדרגה, הערות הנייר הלכו והתפשטו. ומאז ראשית המאה ה -19, כספי הנייר התפשטו כמעט בכל רחבי העולם והפכו לאמצעי התשלום והחילוף האוניברסלי העיקרי.