הנושאים הקשורים לנזק לרכוש הם מגוונים, מכיוון שנזק יכול להתרחש הן בתאונות דרכים והן בהצפה של שטחי מגורים או כתוצאה מפשעים שבוצעו. אך ישנם מאפיינים נפוצים של החזר והערכה המקשרים בין כל המקרים הללו.
פיצוי בגין נזק לרכוש
נזק לרכוש מובן כגורם נזק לרכוש של מישהו אחר כתוצאה מנזק או הרס. נזק זה יכול להיגרם גם ליחיד וגם לגוף משפטי. בהתאם לחוק, יש לפצות את הנזק לרכוש במלואו.
אך ישנם יוצאים מן הכלל הפטורים מאחריות לנזק מהותי שנגרם. לדוגמא, תאונה, עם רכב מבוטח, האשם מפצה על הנזק רק לחלק שאינו מכסה את תשלום הביטוח. במקרה של תאונה, חייב להיות צו בית משפט על הרשעת התאונה. אם בוצע פשע, חייב להיות פסק דין של בית המשפט שיכול לאשר זאת. רק אז ניתן לבקש פיצוי בגין נזק. כאשר גובש פרוטוקול פשוט במקרה של תאונה, הדבר רק נותן את הסבירות להכרה בעובדה של נזק על ידי בית המשפט.
על פי החוק, אזרחים אחראים לנזק שנגרם על ידים באופן אישי. אך גם כאן יש חריגות מהכללים הכלליים, אם ילדים גרמו נזק לרכוש, אז ההורים או המוסדות שבפיקוחם הונחו הילדים אחראים. אך אם בעת הגיעם לגיל 18 הנזק לא שולם, והאחראים לילד אינם מסוגלים לפצות על כך, ניתן להגיש את הדין עם המפר, אם יש מספיק רכוש.
נזק שנגרם באשמת עובד מדינה משולם על ידי המדינה מכספי התקציב.
הערכת נזק לרכוש
הערכת נזק לרכוש אינה משימה קלה ולעתים קרובות נדרשת עזרה של שמאי מקצועי. לרוב, ההערכה מתבצעת באמצעות בית משפט ביוזמת הצד המעוניין בכך. יתר על כן, בית המשפט ממנה בדיקה, אשר משולמת על ידי היזם עבור השומה.
דוח שמאי מחוץ לבית המשפט עשוי להידחות מכיוון שהחוק קובע כי השמאה חייבת להתבצע על ידי מומחה שהורה בית המשפט שעבר את האישור.
כמו כן, לפני שתמשיך בתיק בית משפט, ניתן ליצור קשר עם נוטריון, שיש לו את הזכות למנות בחינה להערכת הנזק. על המומחה העורך את הבדיקה להיות בעל תעודה המעניקה את הזכות לעסוק בשמאות.
בבית המשפט על התובע להוכיח את עובדת גרימת הנזק המהותי, ועל הנתבע להוכיח כי הנזק נגרם שלא באשמתו. אם שני הצדדים מודים בעובדת הנזק, השאלה תהיה רק בגובה הפיצוי בגין נזק.
