לאחר אישור הדוח החשבונאי השנתי, רואי החשבון מתמודדים עם הצורך לחשב ולצבור דיבידנדים. במבט ראשון, הליך זה הוא פשוט למדי, אך יש צורך לקחת בחשבון מספר דקויות ותנאים שאינם משתלבים במסגרת החשבונאות המקובלת.
הוראות
שלב 1
חישב את סכום הרווח הנקי של הארגון בסוף השנה, ובטל את סכום הרווחים שנשמרו בשנים קודמות. השווה את סכום ההון המורשה ונכסי הנטו של החברה. על מנת שתשלום דיבידנדים לא יגרום לפשיטת רגל, יש צורך שהמדד הראשון יהיה פחות מהשני. כמות הנכסים נטו נקבעת על ידי הדוח החשבונאי.
שלב 2
ערכו אסיפה כללית של בעלי המניות, בה יש צורך לקבוע את סכום הרווח הנקי לצבירת דיבידנדים. לאחר מכן מונפקים הפרוטוקולים המתאימים של הפגישה והזמנה למיזם. על פי ההחלטה שהתקבלה, סכום הדיבידנד מחושב עבור כל מחזיקי מניות החברה. במקרה זה, החישוב מתבצע בצורה של פרופורציה ביחס לסכום הכולל שהוקצה לדיבידנד.
שלב 3
חשב את הדיבידנדים השנתיים והביניים מהרווח הנקי של החברה, אשר בא לידי ביטוי בחשבון 84 "רווחים שמורים". משקפים הנפקת הכנסות על מניות לחברי החברה בזכות חשבון 75.2 "הסדרים עם מייסדים לתשלום הכנסה". צבירת דיבידנדים לעובדי החברה באה לידי ביטוי בזיכוי חשבון 70 "תשלומים לאנשי שכר". אם לחברה אין רווח, מחזיקי המניות הרגילות אינם מחויבים בדיבידנדים, וקרן העתודה משמשת למניות מועדפות. במקרה זה, כל העסקאות משתקפות בחשבון 82 "הון מילואים".
שלב 4
ניכוי מס הכנסה ומס הכנסה אישית מתשלומי דיבידנד. משקפים את הלנת המסים על זיכוי החשבון 68 "חישובי מיסים ועמלות" וחיוב חשבון 75.2 או חשבון 70. לאחר מכן שילמו דיבידנדים בניכוי עמלות באמצעות פתיחת הלוואה בחשבון 50.1 "קופאית", 51 "חשבון שוטף" או 52 "חשבון מטבע" בהתכתבויות עם חשבונות 75.2 או 70. העברת מיסים לתקציב באה לידי ביטוי בזיכוי חשבון 51 או 52 וחיוב חשבון 68.
