בתחילת 2008 הודיע נשיא רוסיה, דמיטרי מדבדב, שטרם ציפה לתחילת המשבר הפיננסי העולמי, כי המאה החדשה עדה לעלייה מתמדת בשכרם של הרוסים. יחד עם זאת, תשומת לב הציבור הופנתה לעובדה שעל רקע עלייה צנועה בתוצר, היה צורך בהגדלת פריון העבודה בדחיפות, ורמת השכר יכולה לחכות לזמנים טובים יותר. אם נחזור לשנים קודמות, ניתן לציין כי השכר הממוצע במדינה בשנת 2004 היה 242 דולר, ובשנת 2008 הוא כבר היה ברמה של 588 דולר.
בעיני הרוסים נושא השכר הנמוך הוא אחד הנושאים הדחופים ביותר. אפילו במתכונת התקשורת המודרנית בין נשיא הפדרציה הרוסית לאזרחי המדינה, כאשר ראש המדינה עונה על השאלות הדוחקות ביותר בזמן אמת, הדיון בשכר קטן הפך להיות הפעיל ביותר. אז, בשנים 2002, 2005, 2008 ובתקופה 2014-2017 (מדי שנה), הנושא הזה היה המבוקש ביותר. ואחרי המשבר הפיננסי העולמי ותחילת "עידן הסנקציות הבינלאומיות", הרשויות הודו בגלוי כי המשכורות ברוסיה נמוכות.
זמנים גרועים ונטיות לשיפור
על מנת להעריך באופן אובייקטיבי את רמת השכר בארצנו ואת מידת השתתפות המדינה בתהליך העלאת רמת החיים של האזרחים, יש צורך לנתח את המגמות הכלליות של תהליכים אלה, החל מ"ניינטיז "הקריטי. אז רמת החיים נקבעה אך ורק על ידי הטבות סוציאליות ושכר, שכן פשוט לא היו מקורות הכנסה נוספים. יתר על כן, על רקע משבר כלכלי עמוק, המשכורות של אז לא היו יציבות.
מעניין שהמשכורות במשבר "הניינטיז" חוו נפילות ועליות חזקות, מה שנראה בבירור באינדיקטורים הממוצעים הבאים:
- אמצע 1991 - 341 דולר;
- סוף שנת 1991 - 101.6 דולר;
1992 - 24 דולר
- 1993 - 140 דולר;
- 1994 - 67 דולר;
לדברי מומחים, רמת החיים של תושבי ארצנו במחצית הראשונה של שנות התשעים ירדה לרמה של שנות השישים. בנוסף, בני הדור המבוגר והביניים זוכרים היטב שבאותה תקופה היו מקרים מאסיביים של אי תשלום שכר. תהליך זה, נורא בתוצאותיו, התפשט לכל אזורי הארץ במידה זו או אחרת. הרמה המקסימלית של פיגורי השכר נצפתה בצפון-מערב רוסיה (69%) ובמזרח הרחוק נתון זה היה 67.9%. במוסקבה ובסנט פטרסבורג, החוב באותה תקופה היה כ -32%.
פרק הזמן 1998-1999 החל להתאפיין בנורמליזציה של המצב הכלכלי במדינה. וכבר בתחילת המאה החדשה התגלו מגמות חיוביות לכולם. בשלב זה, נתונים סטטיסטיים הצביעו בצורה רהוטה כי מספר האזרחים הרוסים החיים מתחת לקו העוני החל לרדת. אז בשנת 2000 שכבה חברתית-כלכלית זו היוותה 30% מהאוכלוסייה, וכבר בשנת 2009 - 13% בלבד.
אם שנות האלף החדש התאפיינו במגמה חיובית כללית בצמיחת השכר של הרוסים, הרי שהירידה בהן נצפתה בשנת 2008 ובתקופה 2012-2014, שהייתה קשורה ישירות למשבר הכלכלי העולמי ולמצב הנגרם למחירי הנפט, המשבר באוקראינה והסנקציות הבינלאומיות נגד רוסיה.
נכון לשנת 2017, המצב הכלכלי בנושא זה הוא כדלקמן:
- השכר הממוצע הוא 30, 8,000 רובל;
- שכר המינימום - 7, 8,000 רובל;
- שכר מחיה - 10, 2000 רובל.
עם זאת, אינדיקטורים אזוריים עשויים להיות שונים משמעותית מהממוצע, אשר קשור לנסיבות ספציפיות רבות (עלות הסחורה, רמת החיים וכו '). מעניין שבשנים האחרונות העובדים בענף חומרי הגלם, האנליסטים הפיננסיים ועובדי התחבורה קיבלו את המשכורות הגבוהות ביותר. ולרמה הממוצעת של עובדי המדינה יש משכורת ממוצעת במדינה של כ -40 אלף רובל.
המשכורות הגבוהות ביותר במדינה
אם אנו מייחדים מומחים בעלי פרופיל צר עם המשכורות הגבוהות ביותר ברוסיה, נקבל את התמונה הבאה:
- רואי חשבון עם ניסיון בעבודה - 350 אלף רובל לחודש;
- טייסי תעופה אזרחית - 300 אלף רובל לחודש עם זמן טיסה של 85 שעות בחודש;
- מנהלים לתקשורת פנימית - 100-250 אלף רובל לחודש;
- עורכי דין עם ניסיון - 150 אלף רובל לחודש;
- מומחי IT - מ- 60 אלף לחודש;
- מנהלי מכירות ורכישות, לוגיסטיקאים תחבורתיים, מבקרים ומשווקים - 50 אלף רובל לחודש.
המשכורות הקטנות ביותר
בשנת 2016 13.5% מאוכלוסיית המדינה (20 מיליון איש) הסתיימו מחוץ לשכר המחיה. השכר הממוצע של רופאים, מורים ועובדים סוציאליים ברוסיה גדל השנה ב -5%, בעוד שבתעשיית הטקסטיל, החקלאות ותעשיית הייעור, נתון זה עמד על 10%.
כדוגמה לשכר נמוך במדינה, ניתן לציין את הנתונים הממוצעים החודשיים הבאים:
- ייצור - בין 16 ל -32 אלף רובל;
- תעשיית המזון - 29 אלף רובל;
- יצרני נעליים - 20, 5,000 רובל;
- יצרני מוצרי עץ - 22 אלף רובל;
- מהפכים - 15-20 אלף רובל (כישורים גבוהים - עד 40 אלף רובל, ועל בסיס סיבובי - עד 60 אלף רובל);
- עובדי עסק המלונאות והמסעדות (משרתות, פקידות קבלה, מנהלים, מלצרים) - עד 25 אלף רובל;
- עובדי רפואה (עוזרי מעבדה - 14 אלף רובל, רוקחים ורוקחים - 24 אלף רובל, צוות רפואי זוטר - עד 23 אלף רובל);
- מורים - 26, 7,000 רובל;
- מגבים - 15 אלף רובל (נתונים רשמיים, אך במציאות לעיתים קרובות - 3-6 אלף רובל);
- שוטרים - 30 אלף רובל (למעט בונוסים, מקדמים לסיכוני השירות בתנאים מיוחדים ומשך השירות).
מדוע הכל כל כך רע עם משכורות במדינה
חשוב להבין שנתוני המשכורות ממקורות שונים (נתונים רשמיים ונתונים פתוחים על סמך סקרי אוכלוסייה) יכולים להשתנות באופן משמעותי. לעיתים קרובות נראה כי השכר הממוצע במדינה כלל אינו נמוך כמו שרבים טוענים. יתכן שדווקא אותן שכבות אוכלוסייה שיש להן באמת רמת הכנסה נמוכה שמעצבות את דעת הקהל. אחרי הכל, דווקא קטגוריה זו של אזרחים נוקטת ככלל בעמדת חיים פעילה במדינתנו בכל הנוגע לדיונים פתוחים על רמת החיים.
מעניין להשוות את המשכורת בארצנו עם נתונים דומים לאירופה. לכן, רמת השכר הנמוכה ביותר ב"שווה ערך לדולר "היא בהונגריה (1129), לטביה (1039), ליטא (867), רומניה (684), בולגריה (591). והשיעורים הגבוהים ביותר נעים בין 4,700 $ ל -5,800 $ בגרמניה, צרפת, אוסטריה, בלגיה ומדינות סקנדינביה. בספרד, סלובניה, יוון וקפריסין, נתון זה הוא כ -2,500 דולר ארה"ב.
עם זאת, על מנת להשוות בצורה נאותה את חייהם של הרוסים עם שכנותיהם באירופה, חשוב לקחת בחשבון מדד כלכלי כזה כמו התמ ג. אכן, בהתבסס על סמיכות כלכלית ולא גיאוגרפית של מדדים, יש צורך לגבש דעה הולמת. וכעת, על פי הנתונים הרשמיים של קרן המטבע, לרוסיה יש תוצר לנפש של 26 אלף דולר אמריקאי. במקרה זה, מדינתנו מדורגת במקום ה -48 בדירוג, ושכנותיה הנושאיות הקרובות ביותר הן לטביה, יוון, הונגריה, פולין וקזחסטן.
אז ברוסיה, השכר החודשי הממוצע הוא 589 דולר אמריקאי כיום. ובהונגריה מדובר בכ- 600 דולר אמריקאי. יתר על כן, יצרני הרכב ההונגרים מקבלים 1,500 דולר לחודש, בעוד עמיתיהם הרוסים מקבלים 750 דולר בלבד. בהמשך להשוואת הונגריה עם רוסיה, ניתן לציין כי במדינה זו עובדים בעלי כישורים נמוכים מקבלים כ- 600 דולר אמריקאי לחודש, ובעלי כישורים גבוהים - 1, 2 אלף דולר אמריקאי. ובהתחשב במחירי אירופה לדיור, שירותים, אוכל וכו ', ניתן לקבוע באופן חד משמעי כי על פי מדדים כלכליים, לא ניתן להחשיב את הרוסים מקופחים מנקודת מבט זו.
