יוון התבררה כמדינת האיחוד האירופי שסבלה הכי הרבה מהמשבר הפיננסי העולמי - הגירעון בתוצר של מדינה זו בתחילת 2012 היה כמעט פי שלוש מהנורמות המותרות לחברי האיחוד. לכן, אין זה מפתיע כי בעיתונות החלו להופיע דיווחים על מכירת האיים השייכים למדינה זו.
בשנת 2008 פנתה ממשלת מדינת האי הזו למשרד האוצר של גוש האירו בבקשת עזרה, ובאמצע שנת 2012 כבר קיבלה כלכלת המדינה חמש מנות הזרקת מזומנים בהיקף כולל של כמה מאות מיליארד יורו. עם זאת, בתמורה לתמיכה כספית נדרשה יוון לבצע רפורמה במדיניותה הכלכלית, והממשלה פיתחה אמצעי צנע מאוד, כמו גם הפרטה חלקית של רכוש המדינה. סיכויי ההפרטה נדונו בראיון עם ראש ממשלת המדינה, אנטוניס סמאראס, לעיתון הצרפתי לה מונד.
לדברי עיתונאים, ראש הממשלה הודיע על אפשרות למכור כמה איים לא מיושבים לאנשים פרטיים. עם זאת, כמה ימים לאחר הפצת מידע זה על ידי סוכנויות שונות, הופיע הסבר מיוחד על שירות העיתונות של ממשלת יוון. הוא הכיל נאום מילולי של ראש הממשלה, שממנו, לטענת שירות העיתונאים, נובע כי בכלל לא מדובר במכירת האיים. סמאראס אמר כי יש לעשות מאמצים להמיר את השטח הלא מנוצל הזה לבירה, שהובנו לא נכון על ידי הצרפתים. אך למעשה, מדובר היה בשכירות ארוכת טווח, חכירה או בעלות ציבורית-פרטית מעורבת, שבהם האיים נשארים בבעלות המדינה.
בנוסף, אמר סאמראס בראיון כי אין איים פרטיים בקרב יותר מאלפיים איי יוון. עם זאת, העיתונות מדווחת באופן קבוע כי עם פרוץ המשבר הפיננסי, שהפך לפוליטי וחברתי, הבעלים הפרטיים החלו למכור או להשכיר איים בודדים לתקופה ארוכה. במיוחד מדובר באיים פטרוקלוס, סקורפיוס ואוקסיה, שהבעלים רצו להיפטר מהם בסכומים שנעים בין 5 ל -100 מיליון יורו.
