אינפלציה ופיחות הם שני קשורים זה בזה, במובן מסוים, אך יחד עם זאת מושגים כלכליים שונים לחלוטין. כדי להבין טוב יותר את מהותם, עליך להבין כיצד תהליכים אלה משפיעים על חייה ועל רווחתה הכלכלית של האוכלוסייה.
מושגי אינפלציה ופיחות
פיחות מטבע הוא ירידת ערך מהירה וארוכת טווח של שערו ביחס לשער של מטבע אחר (או אחר). כאן כדאי להבין את ההבדל בין תנודות קטנות בשער החליפין לבין שינוי משמעותי בערך המטבע. לדוגמא, אם במהלך השבוע שער החליפין של הרובל לעומת הדולר נע בין 33.8 רובל, 33.2 רובל. ולבסוף עצר ברמה של 33.4 רובל, אז במקרה זה פיחות לא בא בחשבון. אבל אם לפני חצי שנה הדולר עלה, למשל, 25 רובל, לפני חודש - 33 רובל, והיום - 32 רובל, אז בביטחון די ניתן לציין שינויים אלה במילה "פיחות".
במובן מסוים אינפלציה היא מושג מורכב יותר, אך אם אינך מתעמק בתיאוריות כלכליות, ניתן לתאר אותה בקצרה כעליית מחירים לצרכן. במילים אחרות, מדובר בירידה בערך הכסף, כאשר לאחר זמן מה באותה סכום תוכלו לקנות הרבה פחות מוצרים או שירותים.
כיצד תהליכים אלו משפיעים על החיים
בגדול, אם אדם שומר את החסכונות שלו ברובלים ואז הוא גם הולך לבזבז אותם ברובלים, אז מבחינתו לירידת ערך הרובל אין משמעות כמעט. במקרה זה, אי אפשר לדבר על הפסדים מקפיצות שער. כמובן שאם ידעת מראש על צמיחת הדולר, תוכל להשתמש בחסכונות שלך ולהגדיל אותם. אבל כאן, במקום זאת, יש רווח אבוד.
האינפלציה פוגעת בארנקם של האנשים הרבה יותר, אם כי לא בצורה כה ניכרת. פחת הכסף הוא שמוביל לכך שבכל יום הארנק הצרכני הולך וקטן. לפיכך, רמת הרווחה של האוכלוסייה תלויה ישירות ברמת האינפלציה.
הקשר בין פיחות לאינפלציה מתבקש אם מסתכלים על תהליכים אלה מנקודת מבט של סחר חוץ. טובין המיובאים לארץ נרכשים במטבע בינלאומי. מטבע הדברים, אם רמת הפיחות של המטבע הלאומי גבוהה, היבואנים סובלים מהפסדים, אשר בתורם הם עוברים על כתפי הצרכן הסופי - העם. זה קורה שוב בגלל עליות מחירים.
בעיה זו פחות מורגשת באזורים בהם התעשייה הלאומית חזקה. יבואנים אינם יכולים להרשות לעצמם עליית מחירים חדה עבור המוצר שלהם, אחרת הם לא יוכלו לעמוד בתחרות מול יצרן לאומי. כתוצאה מכך הם נאלצים לקחת את עליית העלויות על עצמם ובכך להפחית את רווחיהם. אבל, כך או כך, פיחות, כמובן, במוקדם או במאוחר, הופך לאחת הסיבות לעליית האינפלציה.
