המשבר העולמי של שנת 2008 הוביל למיתון ברוב המדינות המפותחות, ורמת הלחץ בשווקים הפיננסיים הגיעה לרמות גבוהות למדי. הסיכון להתמוטטות כלכלית תלוי כרגע בחרבו של דמוקלס לא רק על המגזר הפרטי, אלא גם על מדינות שלמות, שרבות מהן חובות חיצוניים ופנימיים משמעותיים. בעניין זה פיתחו מממנים עולמיים מספר אסטרטגיות למניעת המשבר.
הוראות
שלב 1
זכרו שרק צעדים קשים יכולים להכיל את המשבר הממשמש ובא. עם זאת, הם משפיעים על הירידה בהיקפי הייצור, אשר בתורם משפיעה לרעה על הכלכלה. לכן, יש צורך לארגן רשת בנקים שמטרתה לממן מבנה מדינה מסוים ולספק גירוי לטווח קצר לפיתוח.
שלב 2
יישום הקלות באשראי, מכיוון שחובות מוגזמים וכשלים עסקיים נותרו הבעיה העיקרית, והמדיניות המוניטרית מוגבלת במינוף. האפשרות האידיאלית תותאם על ידי הבנק המרכזי האירופי בהחלטתו להעלות את הריבית, מכיוון שהפרקטיקה הראתה שהדבר רק מחמיר את המצב הכלכלי במדינות רבות. זה מוביל לירידה בפעילות העסקית, שיש לה השפעה דפלציונית על שוק הסחורות, העבודה, המכירות והנדל ן.
שלב 3
ארגן תוכניות מימון ממשלתיות להחזרת צמיחת האשראי על ידי חיזוק בנקים נמוכים ומגופי הלוואות. על הבנקים, בתורם, לקבוע תקופת חסד לטווח קצר לדרישות נזילות והון. כמו כן, על המדינה לארגן תמיכה כספית לעסקים קטנים ובינוניים שאין להם מספיק נכסים נזילים כדי לקבל הלוואות לפיתוח.
שלב 4
ספק נזילות למצבי ממס. זה ימנע אובדן גישה לשוק וקפיצות חדות במרווחים. העובדה היא כי על ידי נקיטת הצעדים והאסטרטגיות הנ ל, הממשלה עלולה לאבד באופן זמני את יכולת האשראי שלה, ולכן יש צורך לארגן קרן ייצוב רחבת היקף שתתמוך במדינות כאלה.
