כולם יודעים שכסף צריך לעשות כסף, אבל לא כולם יודעים מה לעשות בשביל זה. לכן, הרוב המכריע של האנשים שומר את כספם החופשי בבנקים בחשבונות הפיקדון. הכדאיות הכספית של פיקדונות כאלה מוטלת בספק, שכן הריבית שהבנק משלם עבור השימוש בכספי הלקוחות לרוב אפילו לא מכסה את שיעור האינפלציה.
אבל מצד שני, זה בטוח יותר: שמתי את הכסף בבנק ואתה יכול לשכוח ממנו לתקופת ההפקדה. עבור אותם אנשים שרוצים להפיק את המרב מההון שלהם, יש דרכים יותר מסוכנות, אך גם רווחיות יותר להשקעה.
אחד מהם הוא סחר במכשירי חליפין, שדורש מיומנויות, ידע והכשרה מסוימים. כל מי שרוצה לנהל באופן אישי את ההון שלו יצטרך לברר מהן האופציות, החוזים העתידיים, צמדי מטבעות, מניות, מדדי מניות, אלף פרטים נוספים ובעיקר להבין כיצד הכל עובד.
יחד עם זאת, עליכם להכיר את הסטטיסטיקה, והיא אומרת - תשעה מכל עשרה סוחרים מתחילים כאלה מבצעים עסקאות שגויות ומפסידים את כספם.
אבל זה בכלל לא הכרחי להיפטר מההון שלך בעצמך. לדוגמא, שוק המט"ח הבינלאומי במט"ח מאפשר לסחור באמצעות אמון. זוהי אפשרות מצוינת גם למי שרוצה שכסף יעבוד ללא השתתפות ישירה, וגם עבור מי שעומד להתעמק באופן אישי בכל המורכבויות של מסחר כזה.
אז מה זה ניהול אמון במט ח. יש לה שתי אפשרויות: מערכת יחסים ישירה בין המנהל למשקיע, כמו גם אפשרות לשיתוף פעולה כזה בשליטת צד שלישי - מתווך.
לשתי האופציות היתרונות והחסרונות שלהם, אך המהות שלהם נותרה זהה - המשקיע מעביר את כספו לאנשים שלדעתו יעמדו במשימה של הגדלת הון טוב ממנו.
מכאן נובעת רק מסקנה אחת - לפני העברת כסף להנהלה, עליך להכיר היטב את המנהל אליו הם מועברים. זה צריך להיות אדם עם היסטוריית מסחר שקופה. בקיצור, עליו להוכיח את הצלחת עבודתו.
למעשה, כל הסיכון מתחיל בבחירת מומחה שיעשה עסקאות, וכאן אי אפשר להגביל את המקור למקור אחד. זה דומה מאוד לעבודתו של מרגל, אשר על ידי השוואת נתונים ממספר מקורות, מוסיף את התמונה כולה. אתה רק צריך להשתמש בכל הדרכים הזמינות להשיג מידע על עבודתו של סוחר. רק אז ניתן לקבל החלטה על ניהול הון אמון.
כאמור לעיל, ניתן לעשות זאת במט ח בשתי דרכים. הראשון הוא ניהול אמון ישיר. במקרה זה, בעל החשבון הוא הבעלים של הכסף, והסוחר המנהל יכול לבצע רק פעולות מסחר שהמשקיע יכול לפקח עליהן בכל עת.
טכנולוגיה נוספת של ניהול אמון בשוק הפורקס היא חשבונות PAMM בחברות תיווך, שם תוכלו לפתוח חשבון השקעה משלכם, אשר ינוהל גם על ידי הסוחר שבחר המשקיע.
ההבדל בין שתי האפשרויות נעוץ בפרטים הטכניים: ניואנסים של חוזים, מערכת ההסדרים וכו '.
הדבר העיקרי שאדם שמפקיד את כספו למסחר במט ח צריך להיות מתמיה, מסתכם בשלוש נקודות בסיסיות. הראשון הוא אחוז הרווח שהמשקיע משלם למתווך, הוא יכול להיות 50 עד 50, אך חשבון פשוט מציע שככל שסכום החשבונית גבוה יותר, כך קל יותר להסכים עם המנהל להפחית את חלק ההכנסה.
הנקודה הבסיסית השנייה היא אחוז ההפקדה שהמשקיע מוכן להפסיד. חשוב לקבוע זאת בחוזה כדי לא לאבד את כל הכסף במלואו. במקרה זה, על המנהל להתחייב להחזיר את כל הכספים שאבדו מעל האחוז המוסכם על חשבונו.
זהו מרכיב חשוב במוניטין של סוחר רציני, ולכן אין להתייחס ברצינות לכל האופציות המחמירות.
הנקודה השלישית החשובה היא שהחקיקה של הפדרציה הרוסית אינה מסדירה את נושאי ניהול האמון במט ח. לכן, כולם צריכים לדעת - אם פתאום היא מושכת לתחתית, אז סירת החילוץ לא תגיע ותצטרכו לחתור לחוף לבד.
