היציבות הפיננסית של הארגון היא מצב חשבונות הארגון, המבטיחים את כושר הפירעון התמידי שלו. בתורו, יציבות פיננסית לא מספקת עלולה להוביל למחסור בכספים לפיתוח וחדלות פירעון של החברה, ויציבות פיננסית מוגזמת עלולה לעכב את התפתחותה ולהכביד על עלויות חברה זו ברזרבות יתרות יתר.
הוראות
שלב 1
כדי להגביר את היציבות הפיננסית, ראשית כל, יש צורך לשנות את מבנה המאזן לעבר גידול בנתח הכספי העצמי (הון) (לבצע הנפקה נוספת של מניות ולמכור חלק מהעיקרי שלא נוצל כספים על מנת לשלם נושים).
שלב 2
שנית, יש צורך להפחית באופן סביר את רמת המלאי והעלויות של החברה.
שלב 3
שלישית, יש לברר את הסיבות לגידול בנכסים המהותיים במחזור: מלאים, מוצרים מוגמרים או עבודה בתהליך.
שלב 4
רביעית, הקשרים האישיים של המשרד הנתון עם הנושים חשובים מאוד להגברת היציבות הפיננסית של החברה. ערבות בנקאית היא אחת הדרכים להבטיח את מילוי ההתחייבויות. מהותה של שיטה זו היא כדלקמן: מוסד אשראי (בנק) מנפיק, לבקשת הקונה, התחייבות בכתב המבטיחה תשלום סכום כסף מסוים למוכר. לפיכך, באמצעות משלוח המוצר לקונה בתשלום נדחה, המוכר מעניק לרוכש אשראי סחורה מסוים, ומפחית את הסיכון באמצעות ערבות בנקאית כנגד אי תשלום כספים.
שלב 5
ישנן דרכים אחרות להגביר את החוסן הפיננסי של המשרד, כגון ביטוח אשראי למוצרים. במקרה זה, מולא הסכם בין המוכר לבין חברת הביטוח, המבטח עסקאות הקשורות למתן דחייה מסוימת (אשראי סחורות). כאן ניתן לכלול את הסיכונים המבוטחים: חדלות פירעון, פשיטת רגל או היעלמות של הצד שכנגד, תשלום מאוחר. אם קורה מקרה ביטוח שכזה, הפיצוי יהיה עד 80% מהסכום שחייב הצד שכנגד עצמו. עם זאת, יש חסרון משמעותי - זו נוכחות של תקופת המתנה. תקופה זו ניתנת לצד שכנגד למילוי כל התחייבויותיה לפני שחברת ביטוח זו תכיר באירוע כזה כמבוטח. לכן, אם דחיית התשלום נמשכת 90 יום, ככלל, ניתן להאריך אותה ב -30 יום, ואז מאריכים את תקופת ההמתנה עד 150 יום ואז יש צורך בעוד 30 יום כדי שחברת הביטוח תעביר את הכסף.. היצרן יכול לראות את הכסף האמיתי רק 300 יום לאחר המשלוח. כמובן, זה טוב יותר מאשר לאבד לחלוטין את כמות המסירה, אך אז האיתנות הפיננסית של יצרן כזה צריכה להיות גדולה למדי.
