המאזן המצטבר הוא צורה מאוחדת של המאזן. ההבדל העיקרי שלה מצורת הדיווח הסטנדרטית הוא קבוצה מחדש של מאמרים, שילובם על פי אותו תוכן כלכלי.
הוראות
שלב 1
המאזן המצטבר קל יותר לקריאה, והוא מאפשר להדגיש אלמנטים חשובים שעל בסיסם מנותח המצב הכספי של הארגון. על בסיס המאזן המצרפי מחושבים אינדיקטורים המאפיינים את פעילות החברה - יחסי נזילות, יציבות פיננסית, מחזור וכו '.
שלב 2
בעת עריכת מאזן מצטבר, יש צורך להתבונן במבנה הבסיסי של יתרת הפתיחה, כלומר. להקצאת נכסים קבועים ושוטפים, הון עצמי ומושאל, נשמר שוויון הנכס וההתחייבות. טרנספורמציות מתרחשות בתוך המאזן המצטבר. יש לציין שככל שהנתונים מצטברים יותר, כך ניתן לבצע ניתוח פחות איכותי על בסיסם.
שלב 3
במאזן המצרפי משולבים כאמור פריטים זהים במשמעותם הכלכלית. ניתן לשלב רכיבים של נכסים שוטפים כמו חומרי גלם ואספקה, מלאי ועלויות, מע"מ על שווי נרכש והוצאות נדחות בסעיף "מלאי". הסחורות והחיובים שנשלחו יהיו "חשבונות חייבים", ומזומנים בחשבונות ובדלפק המזומנים של הארגון והשקעות פיננסיות לטווח הקצר - "מזומן".
שלב 4
לנוחיות ניתוח הכספים של החברה, סעיף "הון עתודות" מחולק לשני מאמרים: "הון מורשה" ו"הון מצטבר ". גודל המקורות, שנוצר על חשבון הכספים הרווחים של המשרד, נאמד במאמר השני. "הון מורשה" - סכום הכספי העצמי שנוצר כתוצאה מהיווצרות ההון המורשה, הנפקת מניות, הערכת שווי רכוש קבוע.
שלב 5
"הון מורשה" משלב הון מניות, הון נוסף, כספים שנוצרו במיזם. "הון צבור" הוא אמצעי קרן הצבירה, רווחים שמורים, מימון ממוקד ותקבולים. סכום ההפסדים מנוכה מסכום זה.
שלב 6
הון חוזר נטו מוצג בנפרד במאזן המצרפי, שהוא סכום הנכסים השוטפים הממומנים מהון מושקע.
