התוצר (תוצר מקומי גולמי) הוא המדד המקרו-כלכלי העיקרי הקובע את תוצאות הפעילות הכלכלית. דפלטר התוצר הוא מדד מחירים המשקף את השינוי במחירי סל הצריכה לאורך תקופה מסוימת.
הוראות
שלב 1
דפלטר התוצר הוא אחד המדדים הנפוצים ביותר לחישוב מדד המחירים לצרכן, המשקף את קצב האינפלציה במדינה. דפלטר התוצר מבוסס על גודל סל הצרכנים של התקופה הנוכחית, אך לא על בסיס הבסיס. לפיכך, דפלטר התוצר נחשב גם למדד פאשה.
שלב 2
דפלטר התוצר כולל מוצרים צרכניים סופיים, סחורות ושירותים הנחשבים בתמ ג. בעת חישוב התוצר יש להשליך את כל האינדיקטורים המאפיינים סחורות שנרכשו בשנים קודמות ואת הסחורות הבינוניים בייצור המוצר הסופי. לדוגמא, אוכל שהוכן בבית וארוחת ערב שהוכנה במסעדה. שתי המנות יכולות להיות זהות לחלוטין, אך התוצר הסופי, שעלותו קובעת את רמת התוצר, יהיה ארוחת ערב ממסעדה.
שלב 3
חישוב התוצר מבוסס על העיקרון הבא: "כל מה שיוצר בארץ בהחלט יימכר." לפיכך, החישוב הפשוט ביותר של התוצר מתרחש על ידי הוספת כל הסכומים שהוציאו הצרכנים לרכישת המוצר הסופי המיוצר. במילים אחרות, ניתן לייצג את התוצר כסכום של כל ההוצאות הנדרשות לקניית כל הסחורות המיוצרות בשוק.
שלב 4
דפלטר התוצר הוא היחס בין תוצר נומינלי וריאלי, לידי ביטוי באחוזים. נוסחת החישוב היא כדלקמן:
דפלטר תוצר = תוצר נומינלי / תוצר ריאלי * 100%.
שלב 5
התמ"ג הנומינלי מתבטא במחירים שוטפים לתקופה מסוימת, ובתמ"ג הריאלי במחירי שנת הבסיס, שהם קבועים. ניתן לבחור את שנת הבסיס כשנה קודמת לתקופה הנוכחית, או לכל שנה אחרת. השוואה בין שנה מאוחרת יותר לשנה הנוכחית (קודמת) משמשת להשוואה בין אירועים היסטוריים למצב נתון, בהווה. חישוב, למשל, התוצר הריאלי של 1970 במחירי 1990, 1990 תהיה שנת הבסיס, ואילו 1970 תהיה הנוכחית.
