התוצר המקומי הגולמי (תוצר) יכול להיות סמלי או אמיתי. השנייה מתאימה יותר להשוואה בין מדינות ובתקופות זמן שונות, מכיוון שהיא מראה את רמת ההתפתחות הכלכלית האמיתית, מותאמת לאינפלציה (שינוי ברמת המחירים). התוצר הנומינלי והתוצר הריאלי מחושבים בשטרות (רובל, דולר).
זה הכרחי
- רוזסטאט
- https://www.gks.ru/wps/wcm/connect/rosstat/rosstatsite/main/
- קרן המטבע
- https://www.imf.org/external/index.htm
- ספר עובדות CIA
- https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/index.html
הוראות
שלב 1
באופן גס, על מנת לחשב את התוצר הריאלי, יש "לנקות" את האינפלציה מהנומינלית. בעת חישוב התוצר הריאלי לשנת הבסיס, אתה יכול לקחת כל שנה, כולל שנה שנמצאת מוקדמת כרונולוגית מהשנה הנוכחית. לדוגמא, לשם השוואה היסטורית ניתן לחשב את התוצר הריאלי של 2000 במחירי 2010, במקרה זה שנת הבסיס תהיה 2010.
שלב 2
כדי לחשב, עליך לדעת את התוצר הנומינלי של שנת הבסיס. לשם כך תוכלו להשתמש במחקר של Rosstat (אם אתם זקוקים לנתונים רק עבור הפדרציה הרוסית), כמו גם במידע מטעם קרן המטבע הבינלאומית, הבנק העולמי או ספר העובדות העולמי של ה- CIA. כדי לקבל את נתון התוצר הריאלי, עליך לחלק את התוצר הנומינלי לרמת המחירים הכללית (המחושבת כמדד מחירים).
שלב 3
לרוב, מדד המחירים לצרכן (מדד המחירים לצרכן) משמש כמדדי מחירים לחישוב התוצר הריאלי, המחושב על סמך ערך הסחורות הכלולות בסל הסחורה בשוק (מספר הסחורות הממוצע שנצרך על ידי משק בית ממוצע ל שָׁנָה). במדינות מפותחות סל הצרכן כולל 300-400 פריטי טובין ושירותים. ניתן למצוא נתוני מדד מחירים באתר Rosstat ובאתרי השירותים הסטטיסטיים של המדינות המעניינות אותך.
שלב 4
כמו כן, בחלק מהמקרים, בעת חישוב התוצר הריאלי, ניתן להשתמש במדד מחירי היצרן (PPI) המחושב על סמך נתונים על עלות מוצרי ביניים (סל סחורות תעשייתיות) - חומרי גלם ואספקה. ההבדל העיקרי ממחיר המדד הוא שמדד זה מכסה רק סחורות (לא כולל שירותים) ורק ברמת המכירות הסיטונאית.
שלב 5
לכן, כדי לחשב את התמ ג הריאלי, יש לחלק את התוצר הנומינלי על ידי מדד מחירים, שביניהם משמשים לרוב PPI ו- CPI.
