מאז הכריז האו"ם על יום ה- 20 האושר הבינלאומי ב- 20 במרץ בשנת 2012, מרכז המחקר של אוניברסיטת קולומביה מרכיב דירוג של מדינות בעולם ביכולתן לספק חיים מאושרים יותר לעמם. האו"ם מפרסם נתונים אלה בדו"ח האושר העולמי.
קשה הרבה יותר לערוך רשימה של המדינות המאושרות יותר מאשר לסדר אותן על פי קריטריון אחר (כלכלי, פוליטי, דמוגרפי וכו '). לדוגמא, הדירוג העולמי של המדינות העשירות ביותר מבוסס על רמת העושר הלאומי. בראשו עומדים אזורים עם עתודות עצומות של נפט וגז. מה עושות מדינות עם תוצר גבוה לנפש כדי להבטיח את רווחת אזרחיהן? ואכן, לרוב, אנשים לא רוצים כל כך לחיות בעושר כדי להיות בריאים ומאושרים.
ככלל, נקבע מדד מסוים עבור כל מדינה המשתתפת במחקר לצורך עריכת דירוג על פי רמת האושר. הוא מחושב על בסיס המצרף של שלושה המקובלים בדרך כלל בשיטות ההשוואה בין מדינות בין מדינות.
- הרווחה הכללית של האומה והמצב האקולוגי במדינה באים לידי ביטוי על ידי מדד הפלנטה הבינלאומי. בניתוח השיפוטים הסובייקטיביים שנחשפו במהלך סקרים שונים, הם קובעים את מידת שביעות הרצון של אנשים מחייהם. גורם אריכות החיים מחושב על פי תוחלת החיים הממוצעת באזור. אינדיקטור המכונה "טביעת הרגל האקולוגית" של המדינה קובע את מידת ההשפעה על הסביבה.
- תוצר לנפש (מדד תוצר). התוצר המקומי הגולמי מאפיין את עושרה של מדינה. שווי השוק של כל המוצרים המוגמרים והשירותים המיוצרים במהלך השנה בשטח המדינה, הן לצריכה עצמית והן לצבירה וייצוא, הוא אחד מקריטריוני ההערכה המקרו-כלכליים העיקריים בעולם.
- מדד ההתפתחות האנושית, בקיצור HDI. זהו אינדיקטור משולב של המאפיינים העיקריים של הפוטנציאל האנושי. איכות החיים במדינה מוערכת על ידי שלושה גורמים: מצב הבריאות של האומה ושיעור התמותה באזור; אוריינות וחינוך; הכנסה ממוצעת וכוח קנייה של האוכלוסייה.
לפיכך, חישוב מדד האושר כולל לא רק אינדיקטורים אובייקטיביים (כגון תוצר, טביעת רגל אקולוגית ו- HDI), אלא גם הערכה סובייקטיבית - מידת שביעות הרצון של אנשים מחייהם.
משתתפי המחקר מושווים לרמת האושר שלהם עם המדינה, אשר הערכים הממוצעים הלאומיים הנמוכים ביותר הם עבור כל משתני המפתח המשמשים בחישוב. זוהי מדינה היפותטית בשם דיסטופיה. כל גורם מוערך בסולם של 10 נקודות. ואז, על סמך החישובים, נגזר מדד האושר. ערך המדד עבור המדינות המאושרות ביותר הוא יותר מ- 7. מדד האושר של האחרונים בדירוג נע סביב 2-3 יחידות.
הגישות להבנת חיים מאושרים הן רבות למדי ומגוונות, משום שלעצם המושג "אושר" אין פרשנות חד משמעית.
ישנם מעל 1000 קריטריונים המשמשים למדידת שביעות רצון מחיים. הם משמשים בהרכבת מאזניים שונים המאפשרים הערכה מדויקת ביותר של תחושת ההנאה הסובייקטיבית מהחיים. אך כך או כך, ישנם שני היבטים הכרחיים הכלולים בחישוב מדד ה"אושר ":
- רצונו של אדם לחיות חיים ארוכים ומספקים במצב משגשג;
- הרצון של כל מדינה שמכבדת את עצמה לעשות כל שניתן כדי לספק לאזרחיה תנאים לחיים נוחים.
המתודולוגיות בהן השתמשו מרכזי מדע ומחקר המרכיבים רשימות של מדינות משגשגות השתנו מעט עם הזמן.בעבר המדדים היו המדדים הכלכליים העיקריים, שהם מאפיינים אובייקטיביים להתפתחות מוצלחת ובת קיימא של החברה. לאחרונה הדגש הוא על מדידת הערכות סובייקטיביות על רווחתם של אנשים על סמך הערכותיהם לגבי רמת ואיכות חייהם. לפיכך, דירוג המדינות לפי רמת האושר - 2018 נערך על בסיס ניתוח המדדים הבאים למצב החברה.
- תוצר לנפש; שימוש רציונלי במשאבים; מזעור הפגיעה בסביבה; תוחלת חיים בריאה ממוצעת של אזרחים; ערובה לתעסוקה של אוכלוסיית הכושר ושיעור האבטלה; אינפלציה ושיעורי ריבית; מתן אמצעי תמיכה חברתית למי שזקוק לכך וכו '. אלה הם אינדיקטורים אובייקטיביים לאופן יעילותה של המדינה לדאוג לאזרחיה.
- הערכה סובייקטיבית לרווחתה של מדינה נוצרת על בסיס ניתוח הביקורות על האנשים החיים בה, המעידים על סיבות מסוימות לשמחה וחרדה. דעתם של המשיבים בנוגע לשחיתות מבנים ממשלתיים ועסקים נלקחת בחשבון; נוכחות של זכויות פוליטיות וחירויות אזרחיות; רמת הפשיעה והבטיחות האישית; נגישות לרפואה וחינוך וכו '. רמת האושר של האדם נקבעת גם על ידי אינדיקטורים עקיפים שונים. כאן חשובה כאן מידת האמון ברשויות ובאזרחיהם, תחושת רוגע וביטחון בעתיד, חופש אישי בקבלת החלטות חיוניות, יציבות משפחתית, השתתפות בצדקה וכו '.
תוצאות הקמת הרשימה ההשוואתית הרלוונטית כיום של מדינות מאושרות פורסמו ב- 14 במרץ 2018 בדו"ח האו"ם על אושר עולמי. רווחת האוכלוסייה שלהם הוערכה ב -156 מדינות העולם, ורמת האושר של המהגרים נותחה עבור 117 מדינות. המדד המשוער שהתקבל הונח בטווח שבין 0 ל -10.
פינלנד מובילה את הדירוג (7, 632). הזרים של בורונדי (2, 905).
טוגו עשתה את הקפיצה הגדולה ביותר - המדינה טיפסה 17 נקודות מהמקום האחרון שלה בשנה שעברה.
ונצואלה קרסה הכי קשה מכולם, ערך המדד שלה ירד ביותר מ -2, 2 יחידות.
מדינות כמו דנמרק, שוויץ, נורבגיה ופינלנד פשוט הטילו תפקידים ראשונים בשנים האחרונות.
עשרת הראשונים כוללים באופן עקבי את איסלנד, הולנד, שוודיה, כמו גם קנדה, ניו זילנד ואוסטרליה.
מבין אזורי המרחב הפוסט-סובייטי, המצב הוא הטוב ביותר באוזבקיסטן - הוא נמצא בקו ה -44 של הרייטינג והקדים את רוסיה ב- 15 נקודות. המקום ה -60 הבא אחרי הרוסים נכבש על ידי קזחסטן. בלארוס נמצאת במקום ה -73. שאר חברי חבר העמים, כלשונם נכללים במאה. אוקראינה התבדלה, שתפסה עמדה 138 מתוך 156 אפשריות.
באשר לרמת האושר בקרב הרוסים, אין לנו במה להתהדר בדירוג העולמי. רוסיה ירדה מהמקום ה -49 בשנה שעברה למקום ה -59. במקביל, על פי סקר הטלפונים הכל-רוסיים שערכה VTsIOM בתאריכים 13-14 במרץ 2018, 80% מהרוסים כינו עצמם מאושרים.
מה הבעיה?
יתכן שיש אי-תקינות בשיטות בהן משתמשים מדענים לקביעת מדד האושר. או אולי באופן שבו אזרחינו מעריכים את תחושת האושר שלהם?
