אנשים עוזבים למנוחה ראויה, ומקווים סוף סוף לקחת הפסקה מימי העבודה הקשים, לעשות את מה שהם אוהבים ולחיות להנאתם. אך לאחר הפרישה מתברר כי אדם שנתן את השנים הטובות ביותר לטובת המדינה בקושי יכול להרשות לעצמו אפילו את הדברים הנחוצים ביותר.
גודלן הקטן של הפנסיות ברוסיה מוסבר על ידי מספר סיבות. פנסיה היא סוג של תשלומים סוציאליים לאזרחים שהגיעו לגיל פרישה. המדינה משלמת פנסיות מהתקציב, שאחד המקורות העיקריים בהם הוא כל מיני גביית מיסים. הסכום הכולל של מיסים הנגבים תלוי ישירות במספר האוכלוסייה העובדת, שחלק מהכנסותיה עוברות לתקציב. בשנות ה -90 עקב תהפוכות כלכליות וחברתיות עקומת הילודה ירדה בחדות. המשמעות היא שמספר האוכלוסייה הפעילה כלכלית ברוסיה ירד, בעוד שמספר הגמלאים ממשיך לגדול. וגביית מיסים פשוט אינה מספיקה להגדלת הגמלאות הגונה, אך גובה הפנסיה תלוי לא רק במגמות הלאומיות, אלא גם בעיסוקו של הפנסיונר העתידי. אם אדם עבד זמן רב בתעשיות "מזיקות" (אלה כוללים פלדה, כימיקלים וכדומה), אז הפנסיה שלו תהיה בסדר גודל גבוה מהממוצע. ואם אדם המתגורר בכפר ביצע עבודות קצירת תבואה, עבודתו יכולה להיחשב עונתית ותילקח בחשבון בעת יצירת פנסיה לא לכל השנה, אלא לתקופת קציר התבואה הישיר. לכן הפנסיה של נציגי מספר מקצועות כפריים היא מינימלית. הפנסיה הקטנה של הגמלאים הנוכחיים עשויה להיות תוצאה של היעדר וותק. אבל עבור הדור הצעיר המודרני, גורם זה לא ישחק תפקיד גדול. ואכן, על פי החוק הפדרלי לפנסיות עבודה, עיקר ההטבה החברתית הזו ימומן. במילים אחרות, גובה הפנסיה העתידית יהיה תלוי בכמות ההפרשות שהאזרח מעניק לקרן הפנסיה. גם בלי זה, פנסיה קטנה נראית בכלל מועטה על רקע מחירי התרופות שזקנים זקוקים להם כל כך. הַרבֵּה. העלייה המתמדת באינפלציה מקטינה את הפנסיה הקטנה עוד יותר.
