חופשה היא מעט מדי עבור חלקם, ויותר מדי עבור אחרים. מה אם אין לך תוכניות או כספים לחופשה, או אם אינך רוצה לקחת הפסקה מהעבודה כרגע, והמעסיק מזכיר לך יותר ויותר את החופשה? יש לך את הזכות לקבל תמורה כספית כספית.
הוראות
שלב 1
על פי דיני העבודה, ניתן להחליף חלק מהחופשה השנתית בתשלום העולה על 28 יום בפיצוי כספי. העובד מקבל פיצוי זה עם פיטוריו. במהלך החופשה הראשית, המעסיקים אינם משלמים פיצויים. אך אם עובד עוזב ואינו מעוניין לצאת לחופשה לשנה הנוכחית, הרי שבמקרה זה משולמים לו פיצויים, למרות שזו החופשה העיקרית בתשלום. לא ניתן להחליף חופשה בתמורה לנשים בהריון, קטינים ועובדים המועסקים בתנאי עבודה מסוכנים.
שלב 2
במהלך החופשה משולם לעובד את סכום שכרו הממוצע בחברה זו, וכן את כל הבונוסים, הבונוסים או התשלומים האחרים המגיעים. לפיכך, עבור יום החופשה העובד אינו יכול לקבל פיצויים פחות מיום עבודתו, אלא אם כן העובד קיבל לאחרונה תוספת שכר.
שלב 3
הפיצוי בגין חופשה שלא נוצלה משולם לכל העובדים, ללא קשר לסיבת פיטוריהם. זה חל גם על מי שעובד במסגרת חוזה עבודה לתקופה קצובה. אם העובד עבד לפחות 11 חודשים, יש לחשב את הפיצוי עבור כל 28 הימים הקלנדריים. לכל חודש עבודה אמורים להיות כ- 2, 33 ימי חופשה. אם חופשתו של העובד היא יותר מ -28 יום, יש לחלק את מספר ימי החופשה שלו ב -12 חודשים ויש לערוך את הערך המתקבל למספר השלם הקרוב ביותר לטובת העובד.
שלב 4
בהתאם לכך, מספר ימי החופשה בגינם משולמים פיצויים מוכפל בשכר השנתי הממוצע של העובד ליום. לדוגמה:
תקופת החיוב היא 12 חודשים, בגינם הרוויח העובד 240,000 רובל. חלק 240,000 ב- 12 חודשים ו- 29.4 ימים (אורך חודש ממוצע). אנחנו מקבלים 680 רובל. זהו שכרו של עובד נתון ליום. אנו מכפילים את המספר הזה במספר הימים שבגינם צריך לפצות את העובד ואנחנו מקבלים את סכום הפיצוי.
שלב 5
ראוי לציין כי למעסיק הזכות (אך לא החובה) לשלם פיצויים לעובד בגין חופשה שלא נוצלה העולה על 28 יום, ולא עם פיטוריה. על זה הוא להחליט אם ישתמש בזכות זו, או להמתין עד שהעובד יפוטר, או פשוט "בכוח" לשלוח אותו למנוחה. במקרה זה, הפיצוי יחושב באותו אופן כמו במקרה המתואר.
