ההגדרה הרשמית של הוצאות או עלויות הקיימות במיזם היא ירידה או הוצאה אחרת של נכסי המשרד או הופעת התחייבויות כתוצאה מאספקה וייצור סחורות. לפיכך, כל אלה הם ההוצאות המובילות במהלך הפעילות הכלכלית לתקופה חשבונאית מסוימת לירידה בהון. הם, ככלל, מתעוררים במהלך הפעילות הרגילה של המיזם, ומשמשים לייצור ההכנסה המקבילה.
הוראות
שלב 1
הכרה בהוצאות היא ההתכתבות שלהם (הקצאה) לחשבונות ההוצאות. במקרה זה ההוצאה כלולה בדוחות רק לתקופה מסוימת בה היא חויבה בחשבון, ללא קשר למועד בו התרחש התשלום בפועל. יש לרשום את כל החשבונות המתקבלים בגין הוצאות מוכרות אך טרם שולמו (או הוצאות ששולמו מראש).
שלב 2
הוצאות שקשורות לתקופה או לתאריך מסוים (למשל שכר דירה, חשבונות שירות, שכר עבודה) מוכרות רק באותה תקופה, ללא קשר לעיתוי התשלום.
שלב 3
חשוב לקחת בחשבון את העלויות הישירות שנוצרו בעלות הייצור בנפרד מכל עלויות התקורה שהחברה נושאת בפרק זמן מסוים ושקשה לייחס לעלות. הפרדה זו באה לידי ביטוי לפי סוג החשבון בתכנית שלהם. בתורו, בדוחות, כל החשבונות מקובצים לפי סוגם.
שלב 4
לצורך חשבונאות עלויות נוצרים חשבונות נפרדים מסוג "עלות" אשר בהמשך, בעת יצירת דוח רווח והפסד, מקובצים אוטומטית כהוצאות שיוצרים יחד עם הכנסות את סכום הרווח הגולמי.
שלב 5
שאר ההוצאות מהוות אינדיקטור לרווח נקי ומשתקפות באמצעות חשבונות מסוג "הוצאות".
שלב 6
בעת יצירת מבנה של חשבונות מחיר עלות, הרכבם אמור לשכפל את תכנית חשבונות ההכנסה, כאשר ההכנסה מפוצה על ידי מחיר עלות זה.
שלב 7
לפיכך, יש לחלק את כל ההוצאות בשלב שמירת מדיניות חשבונאית ותרשים חשבונות מסוים לאלה המיוחסים לעלות הסחורה ולייחוס לעלויות התקורה של הארגון לתקופת חשבונאות מסוימת. במקרה זה, ההוצאות של תקופת הדיווח (או התקורה) הן הוצאות שלא נלקחו בחשבון בעת הערכת המניות.
שלב 8
בתורם, במפעלים תעשייתיים יש לכלול את כל עלויות הייצור הישירות בעלות הייצור (על פי כללי החישוב המקובלים), ולייחס את עלויות שאינן ייצור להוצאות תקופת הדיווח.
